למידה וחווית למידה עשויות להוביל לשינוי התנהגותי, לפתח יכולת ומיומנויות כדי ללמוד טוב יותר בכיוון הרצוי. על מנת להשיג את המטרה הסופית, קרי: עמידה בקריטריונים לימודיים. מורים ומחנכים עושים שימוש במגוון שיטות הוראה בנושאים שונים כגון: מדע, מתמטיקה, שפות, מדעי החברה, לימודי דת ועוד רבים ברמות שונות.

סקירת ספרות זו דנה בשאלה האם ההוראה השיתופית יעילה יותר מההוראה המסורתית.

בין מגוון שיטות ההוראה ישנן שיטות יעילות, כגון: שיטת חקירה למשל, פעילות מבוססת,פתרון בעיות, למידה בקבוצה, למידה שיתופית וכו'.

ההוראה הפרונטאלית היא שיטה הרווחת ברוב הכיתות בארץ ובעולם, ושתכליתה היא העברת מידע לימודי על ידי המורה לקבוצה גדולה של תלמידים כאשר המורה הוא היחיד ששולט במהלך השיעור ותוכנו. לעומתה, הלמידה השיתופית מתבצעת בקבוצות קטנות ואינטימיות בהן יכול התלמיד היחיד ליטול חלק פעיל בתכנון המשימה הלימודית ודרכי הגשמתה.

למורים רבים אין מודעות לרמת ההשפעה שיש לשיטת ההוראה בה הם משתמשים על ההישגים וההצלחה של התלמידים אותם הם מלמדים.

מחקרים רבים הראו שלסגנון ושיטת ההוראה בה משתמש המורה השפעה רבה על אספקטים שונים של התלמיד ואחד מהם הוא ההישגים הלימודיים.

השימוש בשיטות הוראה אחרות מזו הפרונטאלית, כמו למשל בהוראה משתפת, נובע, לדעת כותבת העבודה הנוכחית, ממספר סיבות. הראשונה שבהם טמונה בהטרוגניות הגוברת המאפיינת את התלמידים בכיתות. הטרוגניות זו נובעת מגורמי חיצוניים וגורמים פנימיים. בין הגורמים החיצוניים ניתן למנות את העלייה מארצות שונות ומגוונות.