העבודה הנוכחית עוסקת בשימוש בסלנג בפרסומות , כאשר מאז תחילת הפרסום, מסעות פרסום השתמשו לעתים קרובות במונחים פופולריים , תוך שימוש בסלנג.

בעידן של תחרות הולכת ומחריפה, מפרסמים בונים פרסומות בשימת לב לכך שעליהן לבלוט בכל דרך אפשרית כדי שהנמען ינצור אותן בזיכרונו.  על כן, הפרסומת כיום מורכבת ומתוחכמת יותר מבעבר, והיא מתאימה את עצמה לעולם התרבותי המשתנה של קהל היעד. היא נהייתה חדשנית, פורצת דרך, שוברת נורמות, ערה לשינויים החלים סביבה וממצה את הפוטנציאל המסחרי הגלום בה עד תום". בפרסומות ישנן ניסיונות לפנות אל הערכים החיוביים הנתפסים בקבוצת המטרה, או בחברת המטרה. אם הפרסומת מנותקת מקבוצת המטרה היא יכולה להרחיק קבוצה זו, משום שהלקוחות לא יוכלו להזדהות יותר עם המוצר. לכן, פרסום לעיתים קרובות נועד כדי להדגיש את הערכים שבחברה זו (Doddaraju, Megharaj & Reddy, 2014 ).

סיסמאות רבות שילבו ומשלבות סלנג כדי למשוך את תשומת לבו של הציבור . יסודות הסלנג המשולבים במודעת הפרסומת , כגון "מגניב", "מדליק" , '"אחלה" , "סבּבּה" , "קוּל", "שטף את העיניים" ועוד.  הסלנג יוצר טקסט הומוריסטי ויצירתי:  "חגיגת קניות הורסת" "מבצע מהסרטים", "כורסה מדליקה", "פינת הכּאסח", "השוקולד המעולה ביותר – טרפתי ונטרפתי" ועוד.

הפרסומות משלבות סלנג וכן דימויים מזרחיים, כאשר  כבר נאמר כי שימוש בסלנג בשימוש מוגבר על ידי קבוצות שונות וביניהם מזרחיים. הפרסומת עושה בכך שימוש רב תוך הדגשת המזרחיות , הערביות , שפה רדודה וסלנג.

המחקר בחן 8 פרסומות שונות ע"פ קריטריונים של :

א. מאפיינים סוציו-דמוגרפים

ב. מאפיינים ורבליים

ג. מאפיינים ויזואליים

ד. מאפיינים התנהגותיים