מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין גירושי הורים בילדות והשפעתם על הסתגלות רגשית חברתית, איכות הקשר הזוגי והפתיחות ליצירת קשר אינטימי בקרב מתבגרים בחברה הערבית. הספרות מעידה כי לגירושי הורים בילדות קיימת השפעה שלילית על ההסתגלות הרגשית חברתית, על איכות הקשר הזוגי ועל הפתיחות ליצירת קשר אינטימי בקרב מתבגרים.

גירושי הורים מהווים אירוע משברי וטראומטי עבור ילדים, אשר השפעת השלכותיו על תחומים שונים בהתפתחותם מתועדת בספרות (כהן, 2016). להלן השלבים אותם הילדים עובדים בעת הגירושין, השלב הראשון הנו הכחשה, במסגרתו  הילד פועל במאמץ על מנת  לבטל את המפגש הרגשי שלו עם המציאות החדשה והכואבת. כדי להימנע מרגשות קשים של כאב, חרדה ואיום, הילד יראה כלפי חוץ כאילו המציאות נשארה כפי שהיא ויתפקד באופן רגיל.

הגירושין אינם מקובלים בחברה הערבית בישראל. מחד גיסא, שיעור הגירושין העולה בקרב הערבים בישראל מעיד על כך שמספר הולך וגדל של ערבים בישראל רואה בגירושים פתרון לגיטימי לבעיות הנישואין שלהם. לעומת זאת, שיעור הגירושין שלהם נמוך בהרבה מזה של יהודי ישראל. על אף כל השינויים, החברה הערבית בישראל היא במובנים רבים חברה מסורתית, אשר, כמו חברות מסורתיות אחרות, מאורגנת סביב המשפחה ורואה את הפרט כחלק וכפוף למשפחה.

פרספקטיבות תיאורטיות מוקדמות שניסו להסביר את ההשפעות של גירושי הורים על הילדים, התייחסו באופן בלעדי לאובדן האב, בשל עזיבתו את הבית כחלק מהגירושין .פרספקטיבות אלו טענו כי אובדן זה גורר תגובות שליליות אצל הילדים, המקבילות לתגובות אבל על הורה שמת, כגון דיכאון, חוסר אמון, הלם והכחשה. לפי השקפות אלו, תגובות שליליות אלו אצל הילדים הן הגורם המרכזי לבעיות מאוחרות יותר, ועלולות להוביל לפגיעה בהתפתחותם העתידית אולם, מחקרים מאוחרים יותר, שהשוו בין ילדים שחוו אובדן הורי בעקבות מות האב לבין ילדים שחוו אובדן זה בעקבות גירושי הורים, מצאו כי ההשלכות השליליות בבגרות גבוהות יותר בקרב ילדים שחוו גירושין. מחקרים אלו הובילו למסקנה שהשפעת הגירושין אינה טמונה רק בחוויית האובדן כשלעצמה (לוי-שיף , 2015)

השערות המחקר

1. לגירושי הורים בילדות קיימת השפעה שלילית על ההסתגלות הרגשית חברתית.
2. לגירושי הורים בילדות קיימת השפעה שלילית על איכות הקשר הזוגי.
3. לגירושי הורים בילדות קיימת השפעה שלילית על הפתיחות ליצירת קשר אינטימי .