גירושי הורים מהווים אירוע משברי וטראומטי עבור ילדים, אשר השפעת השלכותיו על תחומים שונים בהתפתחותם מתועדת בספרות.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין גירושי הורים בילדות והשפעתם על הסתגלות רגשית חברתית, איכות הקשר הזוגי והפתיחות ליצירת קשר אינטימי בקרב מתבגרים בחברה הערבית.

על פי הספרות, לגירושין השלכות ארוכות טווח על ילדים ומהלך התפתחותם של ילדים במישור הרגשי, הקוגניטיבי, ההתנהגותי והתפקודי. רוב הילדים אינם שבעי רצון מהחלטת הוריהם להתגרש, וזאת גם במצבים שבהם הם חשופים לעימותים יום-יומיים. ילדים מפרשים גירושין כנטישה ודחייה. ההורה שעוזב את בית המשפחה או ההורה הבוחר בגירושין נתפס בעיניהם כהורה המוותר עליהם, המקריב את טובתם ורווחתם למען טובתו.

הספרות מלמדת כי האינטראקציה בין אימהות ואבות לילדיהם עקב גירושין נפגעת, כאשר נמצא כי הקשר בין האב לילדיו במקרים רבים נפגע יותר מהקשר בין האם לילדיה עקב גירושין

כיום, גירושין נמצאים במגמת עלייה בחברות ערביות, כאשר החברות הערביות ממשיכות לעבור ממצב של חברות חקלאיות סגורות מסורתיות לחברות מודרניות ועירוניות. מספר מחקרים בספרות הערבית הציעו הסברים לגבי הסיבות לשיעורי הגירושים בעולם הערבי.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין גירושי הורים בילדות והשפעתם על הסתגלות רגשית חברתית, איכות הקשר הזוגי והפתיחות ליצירת קשר אינטימי בקרב מתבגרים בחברה הערבית. תוצאות המבחנים הראו כי קיים קשר חיובי בין תפיסת ההסתגלות הרגשית חברתית לבין הפתיחות לקשר, קיים קשר חיובי בין תפיסת ההסתגלות הרגשית חברתית לבין תפיסת איכות הקשר הזוגי.

השערות המחקר

1. לגירושי הורים בילדות קיימת השפעה שלילית על ההסתגלות הרגשית חברתית.
2. לגירושי הורים בילדות קיימת השפעה שלילית על איכות הקשר הזוגי.
3. לגירושי הורים בילדות קיימת השפעה שלילית על הפתיחות ליצירת קשר אינטימי .