המחקר נשען על ממצאי מחקרים קודמים שמצאו כי במרבית המקרים ייצוג מיעוטים בתקשורת נעשה תוך נטייה לסקרם בצורה שלילית, תוך התמקדות בנושאים כמו פשע, מהומות, מצוקות וכדומה.

מחקר זה בוחן את אופן ייצוג ערביי ישראל בתקשורת הישראלית הכתובה במסגרת המבצע הצבאי "עופרת יצוקה" שהתקיים בעזה.

ששוב ושוב בתהליך ההבניה מוצגים דימויים העוזרים לצופה לחזק את תחושת ה"אני" וקבוצתי אל מול קבוצת ה"הם". התקשורת שתופסת חלק נכבד בתהליך הבניית המציאות החברתית, מייצרת סטראוטיפים שמעמיקים את תחושת השוני ביני לבין קבוצת ה"הם" ובמקרה הישראלי, ערביי ישראל סובלים מהכחדה סימבולית בתקשורת ובכך נוצרות שתי קבוצות, קבוצת הרוב היהודי "האני" אל מול קבוצת המיעוט הערבי ה"הם".

הסיקור השלילי לו זוכים ערבי השטחים כולל מונחים המרמזים על כך שה"אחר" מאיים על הסדר החברתי הקיים בשל אופיו השונה מ"שלנו". בהקשר זה, אבו-ריא ואברהם וולפספלד טוענים בספרם שישנו קשר מובהק בין היקף הסיקור התקשורתי לו זוכות קבוצות מסוימות לבין מעמדן בחברה מבחינה פוליטית וכלכלית. בנוסף, הם טוענים שאנשי קבוצות האליטה החברתית מחוברות לקבוצות האליטות התקשורתיות וזאת מתוך אינטרסים משותפים של שתי הקבוצות.

"עופרת יצוקה" הנו מבצע צבאי שנערך בעזה מה-27/12/2008 עד ה-17/1/2009 (הכרזת ישראל על הפסקת אש). המבצע נפתח לאחר מספר שנים בהם ישובי הדרום היו חשופים לירי רקטות מתמשך ולאחר החלטת ארגון ה"החמאס" שלא להמשיך בהפסקת האש שהתקיימה בחודשים הקודמים לפתיחת המערכה ואף איומו בהרחבת היקף ההתקפות על ישובים ישראליים. המטרה הראשונית של צה"ל הייתה פגיעה בנכסים צבאיים ושלטוניים של ארגון ה"חמאס".

מחקר זה בוחן את אופן ייצוג ערביי ישראל בתקשורת הישראלית הכתובה במסגרת המבצע הצבאי "עופרת יצוקה" שהתקיים בעזה במהלך שלושה שבועות, מסוף חודש דצמבר 2008 ועד אמצע חודש ינואר 2009.

הבחינה נעשתה באמצעות העיתונים היומיים המודפסים "ידיעות אחרונות" כמייצג עיתון עצמאי מסחרי הנחשב פופולארי-עממי ופונה אל קהל נרחב ו"הארץ" כמייצג עיתון עצמאי הנחשב איכותי-אליטיסטי, פונה בעיקר לציבור משכיל ולאליטות.

אוכלוסיית המחקר היא כלל הכתבות שהתפרסמו בשני העיתונים, במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ושבוע לאחר מכן (27.12.2008-24.1.2009), בוצע ניתוח תוכן כמותי ואיכותני.