השוביניזם הגברי בא לידי ביטוי באופן בולט במדורי הספורט בעיתונות . בשורה ארוכה של מחקרים שנערכו ברחבי העולם, וגם בישראל, נמצא כי שיעור סיקור ספורט הנשים אינו עולה במרבית המקרים על חמישה עד עשרה אחוזים מכלל הסיקור.

העבודה הנוכחית בוחנת את ייצוגן של נשים ספורטאיות במשחקים האולימפיים בעיתונות הישראלית- יומית.

ייצוגם של מיעוטים הוא לרוב שלילי, עד כדי התעלמות ואי סיקור כלל. ואכן מחקרי תקשורת מדגישים כי קיימים ליקויים בייצוג התקשורתי של מיעוטים, אשר לרוב נעדרים מהתקשורת. כלומר מיעוטים כמעט ואינם מצויים באור הזרקורים , אלה נדחקים לפינה מבחינה תקשורתית. כמו כן התקשורת נוטה להציג את המיעוט באופן שלילי, באמצעות סטראוטיפית שליליים ולן הם לרוב מוצגים רבות כסרסורים, נושרי תיכון, בני נוער חסר בית, או סוחרי סמים .התקשורת מציגה את סוגיות המיעוטים בחברה באופן שולי ומודחק וכן לא תומכת באינטגרציה של המיעוט בחברה הכללית.

העבודה הנוכחית בחנה את ייצוגן של נשים ספורטאיות במשחקים האולימפיים בעיתונות הישראלית- יומית.

הבדיקה נערכה באמצעות כתבות המתארות והמסקרות את ייצוג הנשים הספורטאיות במשחקים האולימפיים, כלומר כיצד מוצגת הספורטאית והאם קיים שוויון בין אופן הייצוג והסיקור של הספורטאיות לבין אופן הייצוג והסיקור של הספורטאים בשני המשחקים האולימפיים ?

השערת המחקר היא כי הספורטאית תוצג בהתאם לדימוי הנשי מסורתי: חלשה, תלותית ובעלת יכולת פיסיות נמוכות.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי למרות השינויים מרחיקי הלכת שחלו בשנים האחרונות בנושא מעמד האישה וזהותה בחברה הישראלית אי השוויון המיגדרי עומד בעינו בתחומים רבים ובעיקר בספירה הציבורית ( כלכלה, עסקים , אקדמיה, פוליטיקה וספורט כמובן) נשים ככלל, עדיין נתפסות כנושאות העיקריות בנטל עבודות הבית ובגידול הילדים.