לייצוג מיעוטים בתקשורת משמעות מיוחדת, מי שלא מיוצג אינו קיים ומי שאינו מיוצג כראוי עלול לקבע את מעמדו בחברה, בדרך זו עלולים אמצעי התקשורת להבנות תמונה מסולפת ואינה אמיתית על מיעוטים.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בייצוג הדתי כאחר כפי שהוא בא לידי ביטוי בקולנוע הישראלי העכשווי.

מאפיינה הדמוגרפיים של החברה החרדית מבחינים בינה לבין האוכלוסייה החילונית וכן הדתית לאומית ואליהם מתווספים נורמות התנהגות וצרכים המייחדים אותה משאר האוכלוסייה.  ואכן, לחרדים כמה מאפיינים המבדילים אותם ממגזרים דתיים אחרים בחברה היהודית, ביניהם דתיות מקפידה ומחויבות רבה ללימוד התורה.  ככלל, החרדים הם קבוצת מיעוט בחברה הישראלית והם מקיימים מערכת יחסים מורכבת עם חברת הרוב.

בשלושים השנים האחרונות, קולנוע ישראלי היה עסוק בפירוק הנרטיב הציוני שהתגבש בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. קולנוע זה מבטא את המשבר בזהות ישראלית, והניסיון להתגבר עליו, על ידי שילוב ומיזוג החללים, הלאומים, והמינים שנוצרו בתוכו.

כיום ישנן תפיסות חדשות בקרב הציבור החרדי, הרואה בספרות היפה וברכישת המדעים דרך להכיר את ערך יתרון האדם – כדרך של שימוש בנשקו של היריב כדי לנצח אותו. תהליכי השינוי בחברה החרדית, נובעים מהחשיפה של הציבור החרדי לרחוב החילוני וכן תחושת המצוקה של המגזר החרדי המבקש פתרון ומענה, פתחי מילוט.

הספרות המחקרית מעלה כי ייצוג המיעוט בכלי התקשורת וכן בקולנוע היה מאז ומתמיד לקוי ומלווה בסטראוטיפיים שליליים. הקולנוע הישראלי  הציג את המיעוט המזרחי, הערבי וכן דתי על פי מספר קטגוריות קבועות ומובחנות והתייחס אליו כ"אחר".