כי "דמות העולה מרוסיה מתנדנדת בתקשורת הישראלית מסטריאוטיפ לטאבו, מהנחות שגויות המקובלות על הכול לאמיתות שאיש אינו רוצה לגעת בהן.. וכי העובדה הזו מקשה על העולים להתקרב לחברה הישראלית, ובמיוחד לצרוך ולקבל את התקשורת המרכזית"

עבודה זו בוחנת את הצגת דמותם של יוצאי חבר המדינות בעיתונות הישראלית בשנות ה – 90 ושנות ה – 2000

התקשורת הכתובה הנה אחד מגורמי החברות אשר השפעתם הולכת וגוברת בתקופה המודרנית.השפעתה באה לידי ביטוי ביכולתה למכור גם "אידיאולוגיה" המשפיעה על דמיון הפרטים בחברה ועל הדרך בה הם תופסים את עצמם ואת החברה בה הם חיים.

התקשורת למעשה, מהווה ראי חברתי המשקף את היחסים החברתיים, חלוקת התפקידים בחברה ואת המציאות החברתית בה אנו חיים. אחד התהליכים אשר באמצעותו מתבטאת אידיאולוגיה זו , היא הצגת דמותם של העולים מחבר המדינות בעיתונות הישראלית .

סטריאוטיפ עקבי הקיים בתקשורת הוא נערות הליווי הרוסיות. בתחילת שנות התשעים, הוצמדו כתבות על ה"מוצר" החדש של מכוני הליווי לנושא נפוץ אחר, "המאפיה הרוסית", ויחדיו יצרו רושם שמדובר בעלייה שופעת פריצות ופשע . על פי סקר של בסוכנות היהודית משנת 2001 בקרב נשים עולות, נמצא כי 51% מהן לפחות חוו יחס מזלזל כלפיהן מצד הצברים, כאל "נשים זולות"

בעבודה זו נבחנה הצגת דמותם של יוצאי חבר המדינות בעיתונות הישראלית בשנות ה – 90 ושנות ה – 2000

העבודה כוללת ניתוח פרשני של כתבות המעלות סוגיות שונות באשר לעולים מחבר המדינות , וכן ניתוח הדרך בהם העולים מיוצגים .

מממצאי המחקר עולה כי העלייה מבר העמים חולקת גורל תקשורתי דומה לכלל המיעוטים בישראל הכולל לעיתים סטריאוטיפים בלתי הולמים ומשפילים ומכאן שהממצאים עולים בקנה אחד עם הספרות המחקרית בנושא אשר הציגה את הסטריאוטיפיים הרווחים בחברה הישראלית אודות העלייה הרוסית הנתפסת כמקשה אחת וכי הממצאים תומכים בספרות בכך שהם מציגים שחור על גבי לבן את הדימויים החוזרים המוצגים והמפורסמים בשלושת העיתונים המובילים בישראל יחד עם זאת הפרסום בשנות ה – 2000 לעומת שנות ה -90 נמצא כיותר אוהד את העלייה הרוסית ויותר ביקורתי כלפי התקשורת הישראלית המנציחה פערים בין ותיקים וןעולים..