התפיסה הקלאסית, שהייתה מקובלת במשך שנים, גרסה כי נשים ופשע מאורגן לא הולכים יחדיו ואכן בעולם האלים והשוביניסטי, המאפיין את הפשע המאורגן, קיים חשש, שלפיו אישה, כחברה בצמרת הארגון, עלולה להתגלות כ"חולייה החלשה", ולהישבר בקלות תחת לחץ וחקירה
סקירת ספרות הבוחנת את ייצוג האישה בתקשורת הכתובה בישראל, האים כקורבן או כעבריינית
בתחילת שנות השבעים בארה"ב, גדלה המעורבות של נשים בארגוני הפשע המאורגן שפעלו בארה"ב. מרבית הנשים פעלו כבלדריות, כמנהלות רשתות הפצה של סמים והברחת סמים אל ארה"ב ובתוכה, וכן גילו התמחות לא מבוטלת בהלבנת הכסף שנצבר מהפעילות הפלילית בנוסף נמצא כי בעקבות גל המעצרים והמשפטים של צמרת הפשע המאורגן בדרום איטליה ובסיציליה, נפתח לנשות ה"בוסים" "חלון הזדמנויות", שבמסגרתו החליפו נשים את בעליהן – בהצלחה לא מבוטלת – עד חזרתם הביתה .
פשיעת הנשים נשארה בתחום עבירות הרכוש, זיוף צ'קים וגניבה באמצעות כרטיסי אשראי. כמו כן נשים החלו לחדור לתחום פשיעת "הצווארון הלבן" ואף לפשע המאורגן בעבר נטען כי לנשים מבנה פתולוגי שונה משל הגבר אולם בעשורים האחרונים רווחת הדעה כי פשיעת נשים דומה לזו של הגברים, אלא שהן משתמשות בכישרונן וביכולתן להסתיר זאת .
עבירות נשים כנגד פרטים אחרים נמצאו אך מדובר בעברות חדשות אשר נחשפו בתקשורת רק החל משנות ה-80 . הממצאים תואמים את הסטריאוטיפים הרווחים אודות הנשים באמצעי התקשורת ככלל ובעיתונות בפרט כאשר נשים מוצגות כתלותיות, כנועות, חלושות ולכן אינן אחראיות על מעשיהן ועל השפעים שביצעו ואילו הגבר מוצג באמצעי התקשורת כעצמאי, תוקפני, חזק איננו זוכה ליחס סלחני או מתפשר מצד החברה, הרשויות והתקשורת בכול הקשור למעשי פשע ואלימות.
• פשיעה באמצעי התקשורת
• אמצעי התקשורת ופשעי הצווארון לבן
• דימויי נשים באמצעי התקשורת בישראל
• פשיעת נשים והצגתה באמצעי התקשורת
• פשיעת נשים באמצעי התקשורת – פרשת אתי אלון
• ביבליוגרפיה