עבודת סמינריון הדנה בפסק דין אשר נתקבל בבית המשפט של הקהילה האירופאית

מאז 9891 המדינות המתועשות פועלות במסגרת מהלך של תיאום במאבק בהלבנת ההון ובפשיעה המאורגנת. היקף ההון המופק מפשיעה חמורה מוערך בכ- 2% – 5% מן התוצר הכלל עולמי. לכל מדינה סיבות רבות להילחם בהלבנת הון, שכן בהלבנת הון יש סכנה ליציבות כלכלת המדינה והמשטר, סיכונים בסקטור הפיננסי, פגיעה בשוק החופשי – הקצאת משאבים בלתי יעילה ובלתי משוכללת, לחץ בינלאומי וסיכון למוניטין. מעל לכול, המלחמה בהלבנת ההון חשובה משום שהיא אמצעי להקטנת המוטיבציה של העבריין לבצע עברות, והיא מאפשרת פעולה נגד ראשי הפשע המאורגן. בשנת ‎1988 נחתמה אמנת האו"ם נגד הסחר הבלתי חוקי בסמים ("אמנת וינה") האמנה כוללת צעדים מעשיים לשיתוף פעולה משטרתי, משפטי, תפיסה וחילוט של רכוש שמקורו בסחר בסמים, וקריאה למדינות העולם לפעול נגד הלבנת כספים ורכוש אחר, שמקורם באותה עבירה. בשנת 1988 נקבעו על ידי הארגון הבינלאומי של רשויות הפיקוח בנושא הלבנת הון כללים שונים שקבעו את חובות הזיהוי של הלקוחות המטילים חובה על המוסד הפיננסי להכיר את הפעילות העסקית של הלקוח כדי שיהיה ניתן לזהות פעולה חשודה כהלבנת הון. בנוסף נקבע עיקרון – הכר את הלקוח הכולל דרישה של גילוי מלא ונאות מצד הלקוח בדבר מהות עסקיו. באותה השנה נחתמה אמנת מועצת אירופה בדבר הלבנת הון.