העמדה המסורתית תופסת את מטרת החינוך כצורך להכשיר תלמידים לקבל אחריות להצלחה ומוגשמת באמצעות חומר הלימוד המורכב מתכנים, מיומנויות והרגלי התנהגות. אחת הדרכים לכך הוא הטיול והיציאה מחוץ לכותלי הגן.

העבודה הנוכחית, עניינה ביחסי הגומלין בין הכנסת טיולים לגן לבין תרבות הגן.

העמדה הפרוגרסיבית טוענת מטרות החינוך הן פיתוח אישיות התלמיד מבפנים, פיתוח חשיבה עצמית, יצירתיות והקניית מיומנויות של מקצועות היסוד לפיכך "תפקיד גן הילדים הוא לגרות את הילד  ולספק לו סביבה שבה  יוכל ללמוד בכוחות עצמו

אהבת הטבע, שוטטות, טיפוס בהרים – מושגים אלה הם חלק מהתרבות המערבית המודרנית,  אשר  מפיקה הנאה מיופי הטבע, כמטרה לשם עצמה. תפיסת הטבע כמהנה, כיפה, וכראויה לשמירה מאפיינת את החברה כיום ולפיכך הטיול במערכת החינוכית נתפס כפעילות חשובה וערכית ככלל, בחינוך העברי בולט מקומו של הטיול בין מרכיבי תרבות הגוף, הטיול  הפך לסמל לאהבת המולדת.

דרך שילובו מאפיינת את תהליך בנייתה של התרבות העברית בארץ ישראל וזו גם הסיבה כי הטיול הותאם למטרות הלאומיות באמצעות החינוך

במסגרת העבודה הנוכחית נבחן כיצד המערכת הגנית כארגון, מקבלת שינויים וכיצד היא שילבה במסגרתה  את היציאה לטיולים על כל המשתמע מכך.

באמצעות ראיונות אנשי מקצוע והורים ותצפיות בטיולי גן בצפון הארץ, קיים ניסיון להבין את מהותו של הטיול, יתרונותיו, חסרונותיו,  דרכים לשיפורו ועוד.

הבדיקה תאפשר להבין את חשיבותו של הטיול ומשמעותו בקרב הקהילה הגנית. ניתן יהיה ללמוד ולהבין עד כמה הטיול תורם לילדי הגן ולצוות עצמו, עד כמה הוא מקדם כישורים חברתיים, לימודיים וכדומה, כיצד ניתן לשפר אותו ולהוביל למיצוי הפוטנציאל שלו, על מנת שיתרום לילדי הגן והצוות ?

שאלות המחקר:

1. מה בתרבות הגן הצריך את השינוי?
2. כיצד הוכנס השינוי?
3. כיצד השפיעה הכנסת הטיול לסדר היום של הגן על תרבות הגן?

שאלות אלו יקבלו מענה במסגרת העבודה הנוכחית ויעידו את תרומתו של הטיול במערכת הגנית