אחת ממטרותיה רפורמת "אופק חדש" היא יצירת מציאות חדשה במגזר החינוך. רפורמה זו מציבה חזון, מעודדת עבודת צוות וממוקדת בערכים

סקירת ספרות זו בוחנת את החדרת שינוי ארגוני בגן הילדים, תוך התייחסות להחדרת רפורמת "אופק חדש" יתרונות הרפורמה, ביצוע הרפורמה והערכתה.

בסוף המאה -19 ותחילת המאה 20 הוקמו גני הילדים והיו לחלק מהיישוב היהודי הקדום וסדר היום הציוני המתהווה. הרחבת גני הילדים בפלסטין לפני הקמת המדינה הייתה מהירה ונרחבת ובדיוק כמו בארצות הברית, גני הילדים הפכו לחלק ממערכת החינוך הציבורי כבר בשלב מוקדם.

זמן קצר לאחר הקמת המדינה, נחקק חוק לימוד חובה משינה 1949 אשר סיפק תשע שנים חינוך חובה חינם לכל הילדים, כולל שנה בגן ילדים .לפיכך "ה"מחויבות לחינוך הגיל הרך ככלי מרכזי באימוץ התרבות בחברה נשארה תכונה מרכזית במדיניות החינוך של ישראל".

שיפור חינוך הנה שאיפה עקבית במדינות רבות , כאשר רפורמות משמעותיות במערכת החינוך מתמודדות עם שאלות בסיסיות אודות למידה והוראה, מבנה ארגוני של מוסדות חינוך ועד. הפרדוקס של רפורמה הוא שהיא מתחילה בחוסר אמון של מורים והם אלו שצפויים לבצע אותה.

רפורמת "אופק חדש" בגני הילדים באה לידי ביטוי באקדמיזציה של הגננות, כאשר לימודיהן האקדמיים ממומנים במסגרת "אופק חדש".

ככלל, רפורמת “אופק חדש״  כוללת שינויים בתנאי העבודה ובהנחיות לגננת, כאשר התפיסה העומדת בבסיס הרפורמה היא קידום איכות מערך הלמידה וההתנסויות של הילדים בגנים ולצורך העניין, הבניה מחודשת של תפקיד הגננת ולהשבחת תהליך ההתפתחות המקצועית של סגל החינוך וההוראה בגני ילדים.

בצד ההטבות והתנאים החדשים, מאפייני הרפורמה באים לידי ביטוי בהארכת יום הלימודים, כאשר גננות נדרשות כיום לשעות עבודה מרובות יותר, בארגון מבנה ההוראה-למידה בגן ובכלל זה דרכי הוראה-למידה מותאמות התייחסות לצרכים רגשיים וחברתיים , דרכי משוב והערכה ועוד ( עשייה חינוכית בגן הילדים קווים מנחים לצוות החינוכי.