שיעור התעסוקה הנמוך של גברים ערבים בשוק העבודה הוביל לכך ששיעור הנשים היהודיות העובדות גבוה משיעור התעסוקה של העובדים הערבים. נתונים אלו מגבירים את הצורך בשילוב של מיעוטים ככלל ובני המיעוט הערבי בפרט בשוק העבודה הישראלי.
סקירת ספרות זו עניינה בבחינת יחסי אמון ואינטגרציה בקרב עובדים ערבים ויהודים המועסקים בארגונים
לאורך שנות עצמאותה, ישראל נאלצה להתמודד עם מצב בטחוני רגיש וחשש להישרדותה, המיעוט הערבי נדחק מבחינה כלכלית וכן תעסוקתית. פעולות הטרור כנגד אזרחים יהודיים וכישלון הסכמי אוסלו הגביר את העוינות בין הצדדים וכן שנות שלטנו של בנימין נתניהו יצרו חיץ בין החברה הערבית לחברה היהודית.
בנוסף לאמור, חוק הלאום שנחקק בשנת 2018, הגביר את חוסר האמון בין הצדדים, שכן חוק הלאום קעקע את עובדת מדינת ישראל כמדינה יהודית ואת השפה העברית כשפה שלטת, לעומת השפה הערבית. החוק הגדיר את המדינה כמדינה יהודית. באופן זה הודרו ערביי ישראל באופן חוקי
שוק העבודה הישראלי חווה שינויים רבים במהלך השנים ובכללם ניתן להבחין בקיומם של פערים אתניים, דתיים ומגדריים. כמו כן, אחד השינויים העמודים הנו ירידה בשיעור העובדים המאוגדים וקיומם של חוזי עבודה זמניים. עד לתחילת שנות ה-90, מרבית השכירים היו מאוגדים, באיגוד מקצועי זה או אחר.
מבחינה דמוגרפית שוק העבודה בישראל עובדים יהודים וכן עובדים ערבים, כאשר נכון לשנת 2011, מרבית האוכלוסייה בישראל מורכבת מיהודים וכי ערביי ישראל מהווים מיעוט המונה 20% מהאוכלוסייה בישראל. ערביי ישראל נחלקים למספר קבוצות והם המוסלמים, הנוצרים והדרוזים. המוסלמים מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר. האוכלוסייה היהודית מחולקת לדתיים – חילוניים, מזרחים ואשכנזים.
הפערים בין הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית, משפיעים גם על הרכב שוק העבודה הישראלי ובכלל זה ניתן להבחין בשיעורי השתתפות שונים בשוק העבודה, למשל שיעור ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה הישראלי נמוך באופן יחסי לשיעור ההשתתפות של יהודים.
• יחסים בין ערבים ויהודים
• שוק העבודה הישראלי
• יחסי אמון בארגונים וחשיבותם
• סיכום
• ביבליוגרפיה