טקסי המעבר מאפיינים את הקהילה היהודית ובכלל זה את טכס החינה, המהווה טקס מעבר מרווקות לנישואין, מעבר המשנה את מעמד האישה בבחינת זכויותיה וחייה.

העבודה הנוכחית מטרתה הייתה לבחון את טקס החינה התימני כפי שהוא בא לידי ביטוי בישראל ובתימן.

הטקסים ביהדות, נחלקים לטקסים אותם מנהלים גברים לעומת טקסים בהם משתתפות נשים. טקסי נשים נקשרים ליחסים בין אישיים לרוב, לעומת גברים. כמו כן, החלוקה המגדרית בטקסים, הללו מלמדת על התרבות היהודית- מסורתית הדוגלת בהפרדה מינית, על ערכים שונים וביטוים בקרב גברים ונשים . תרבות זאת מאפיינת את התקרבות התימנית המסורתית, אשר חיה בתימן על פי קודים מסורתיים פטריארכליים ברורים.

עבודה זו מטרתה לבחון את אחד מהטכסים הפופולאריים בתרבות התימנית, בתימן וכן בישראל והיא החינה התימנית

כלומר שאלת המחקר הנוכחית בוחנת האם קיימים הבדלים בין החינה התימנית בתימן לבין החינה התימנים בישראל. הבסיס לשאלה נעוץ במעבר עולי תימן מחברה מסורתית-שמרנית, לחברה מודרנית וחילונית, היא החברה הישראלית. ואכן כחמישים אלף יהודים הגיעו לארץ מתימן דרך מרבד הקסמים בתקופת העלייה המונית (1949-1950).

ראשי הפרקים לעבודה הנוכחית סקרו תחילה את הפזורה היהודית בתימן, עיסוקיה, מעמדה האזרחי ומעמד הנשים התימניות בפרט. בהמשך מוצג טקס החינה בתימן, בהרחבה יתרה ומציג את מאפייני הטקס, מבנה הטקס, תכניו, משמעותו הסמלית, המרכיבים השונים בו ומעמד האישה כפועל יוצא ממנו.

הפרק הבא אחריו עוסק בעליית יהודי תימן לישראל ובעיקר בקונפליקט של הנשים התימניות במעבר מחברה מסורתית מקפחת, לחברה מודרנית המכבדת את השוויון בין המינים.

הפרק הבא עוסק בחינה התימנית בישראל, על מאפייניה ומרכיביה וכן ההבדלים בינה לבין החינה שהייתה נהוגה בתימן. פרק הדיון והסיכום חותם את הנושא ומציג מסקנות ותובנות.