עבודת סמינריון הבוחנת את סוגיית הטיפול בילדים ליקויי למידה בעזרת אומנות.

מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון את סוגיית הטיפול בילדים ליקויי למידה בעזרת אומנות. טיפול באמנות משתייך לרפואה משלימה ואלטרנטיבית לטיפול בגוף ובנפש. הבסיס לטיפול מתייחס לכוחה של הנפש כמשפיעה על הגוף, מעודדת וממריצה בריאות ורווחה.
שאלת המחקר תבחן האם טיפול בעזרת אומנות בילדי בתי ספר יסודי מסייע לשיפור הדימוי העצמי והגופני שלהם?
חשיבותה של הסוגיה הנבחנת, נובעת מהעובדה כי ילדים בעלי לקויות למידה, מציגים בעיות רגשיות לאור הקשיים שלהם, בעיות רגשיות אלו תורמות להחמרת הקשיים. לכן חשוב לבחון באופן מעמיק את הדימוי החברתי והקשיים החברתיים, על מנת להעניק ללוקים בדיסלקציה את המענה האיכותי ביותר.
ואכן, רבים הם הילדים, אשר מתקשים בבית הספר בביצוע מטלות שונות, לרוב הם מאובחנים, אך לא ניתן דגש מספק לאלמנט הרגשי-חברתי המונע מהם לעתים לבצע מטלות ולהגיע להישגים. לכן חשוב לבחון משתנה זה בהקשר של ליקויי למידה על מנת למצוא את הדרך לסייע לילדים אלו להתגבר על הליקוי ולבצע מטלות באופן נכון ותקין. יש לתת את הדעת להיבט הנפשי–רגשי הכרוך בדיסלקציה בקרב תלמידים, היבט המשליך גם על הישגיהם הלימודיים. במסגרת עבודה זו, אתייחס לפאן הרגשי בקרב ילדים דיסלקטים, תוך התמקדות בדימוי החברתי במסגרת הטיפול באומנות.
השערות המחקר הן:
1. הילדים בבתי ספר שעברו טיפול באומנות יהיו בעלי דימוי עצמי גבוה יותר מילדים שלא עברו טיפול.
2. הילדים בבית ספר שלא עברו טיפול סובלים מחסך רגשי ודימוי עצמי נמוך.