קשב / והיפראקטיביות (ADHD) הנה לקות  המתאפיינת בהיפראקטיביות, אימפולסיביות וחוסר תשומת לב. ילדים היפראקטיביים הם ילדים המצויים בתנועה כל הזמן. הפרעות קשב וריכוז מתרחשות בכ 5% מילדים בגיל בית הספר, בעיקר בקרב בנים.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את טיפול באמצעות "הדרכת הורים בניהול התנהגות" בקרב ילדו הלוקה ב-ADHD.

הפרעת ADHD היא תסמונת כרונית שיכולה שלילי לפגום בהיבטים רבים של חיי היום יום: בבית, בעבודה, במסגרת היחסים הבינאישיים, ובבית הספר. ואכן תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז מתמודדים לרוב עם חוסר הצלחה וכישלון במסגרת בית הספר וכן עם הישגים לימודיים נמוכים.

הביטוי מעורבות הורים מבטא קשת רחבה של פעולות, הנוגעות בעיקר לצורת ההתארגנות של ההורים בבית-הספר ולאופי המגע שלהם עם צוות בית הספר, המשותף להן הוא הרצון לצמצם את הפער שבין תפיסות הבית לבין תפיסות בית-הספר. בספרות התיאורטית ניתן למצוא קטגוריות שונות למיון ולהגדרת סוגים שונים של מעורבות הורים ע"פ מספר פרמטרים מרכזיים: תחומי המעורבות, מקור המעורבות, דרגת הפעלתנות של ההורים, מידת ההשפעה של המעורבות על בית-הספר, על ההורים עצמם, על התלמידים ועל הקהילה.

תלמידים המצליחים בבית ספר כמעט תמיד נתמכים על ידי  המשפחות שלהם, ואילו תלמידים אחרים ללא תמיכה מבית, מצויים במאבק מתמיד. נתון זה מעלה שאלה חשובה : כיצד בית הספר יכול לפתח תוכנית של שותפות, שכוללת את כל הורים באופן שיגביר את  ההצלחה של התלמיד?  

תוכנית שותפות ההורים אשר התגבשה, מערבת את המשפחה, ואת הקהילה.  מטרתה שיפור ההישגים בבית הספר. הגישה הזאת, התפתחה עם מחנכים ברשת הלאומית של בתי ספר בשיתוף האוניברסיטה של ג'ונים הופקינס, המכירה בעובדה  כי תלמידים לומדים וגדלים בבית, בבית ספר, ובקהילות שלהם ושהם מושפעים מסביבתם ויכולים להיעזר  במשפחות שלהם, במורים, במנהלי בה"ס, ואחרים בקהילה.

"הדרכת הורים בניהול התנהגות" כוללת שיטות לעיצוב התנהגות, ומבקשת להגביר את המוטיבציה של המטופלים ולהביא לשיפור באמצעות הגדרת משימות בצורה מעניינת ומשתלמת.

"הדרכת הורים בניהול התנהגות" אינה משנה את הסימפטומים של ההפרעה ואינה מרפא אותה.