חשיבה חיובית קשורה לפסיכולוגיה חיובית. המהווה תחום מחקרי שמתמקד בתפקוד אנושי מיטבי, ואשר התפתח מתוך כוונה לאזן את העיסוק המסורתי של הפסיכולוגיה במצבים פתולוגיים של הנפש

סקירת ספרות הבוחנת את הקשר בין חשיבה חיובית לחוסן לאומי במלחמת יום כיפור

גישת  הפסיכולוגיה החיובית מבוססת על ההנחה, כי אנשים מעוניינים לחיות את חייהם בסיפוק ומתוך משמעות, לטפח ולפתח את המיטב שקיים בהם, לשפר את איכות חייהם, ולקדם את חוויות האהבה, העבודה והפנאי שלהם. המחקר בתחום עוסק בחקר המידות הטובות של האדם, והתנאים והתהליכים המובילים לשגשוגם ותפקודם המיטבי של אנשים, קבוצות או מוסדות.

הספרות המחקרית גורסת כי מלחמות גובות מחיר נפשי בקרב אלו החווים אותה : בזירת הקרב או בעורף.) ואכן, המלחמות במהלך המאה האחרונה, העלו מפגעים פסיכולוגיים קשים בקרב חיילים ולוחמים כאשר במהלך מלחמת העולם הראשונה, חיילים אשר הציגו פגיעות נפשית-פסיכולוגית אובחנו בתחילה כבעלי "הלם קרב".

בין מצוות התורה הקשורות ועוסקות במלחמה, קיימות כמה מצוות המתייחסות לרגשות הלוחמים ומחשבותיהם בתקופת מלחמה ובשעות קרב. בדיקת הסוגיה על פי הדת מעלה את  מצוות איסור היראה והפחד במלחמה.

חשיבה חיובית בעת מלחמה כוללת מוטיבציה, יכולת והזדמנות. כל שלו שחייבים להיות נוכחים כדי שהתנהגות להתרחש: כל אחד הוא הכרחי. המוטיבציה מתייחסת לעוינות ליעדים ומדיניות רצויה. מוטיבציה, בהקשר שלמלחמה, באה לידי ביטוי ברצון להמשיך בלחימה.

מלחמת יום הכיפורים, יותר מכל מלחמה אחרת בתולדות ישראל, הייתה לגורם מהותי בערעור הקונצנזוס החברתי ובעצם שמה קץ לקונצנזוס בחברה הישראלית. תקופה זו מציינת, את סיומה של תקופת התום מבחינת הערכים אשר היו המקובלים על הכול , בכל הנוגע לצורכי הביטחון של מדינת ישראל, הסכסוך הערבי – ישראלי והאמונה בשלום.