הלוקים ב- ADHD מציגים לעיתים גם הפרעות פסיכיאטריות. הספרות מציינת את החשיבות של זיהוי תחלואה נלווית במקרים של ADHD, שכן היא מהווה גורם מכריע בקביעת ההפרעה ובכלל זה, דיכאון, הפרעות חרדה ומצבי רוח.

הלוקים ב- ADHD מציגים לעיתים גם דיכאון, כאשר הדיכאון מתפתח בקרב -30% -70% מהמטופלים עם ADHD . תוצאות המחקר (Roy, Oldehinkel, & Hartman,2017) מראות כי גם בנים ובנות עם ADHD, בטווח הגילאים 4 עד 18 שנים, עשויים לפתח לחץ ודיכאון. המצב המשולב של ADHD ודיכאון עשוי להגביר את חומרת הגירעונות הקוגניטיביים (Roy, Oldehinkel, & Hartman,2017)

מקור הקשר בין ADHD ודיכאון נעוץ במספר תיאוריות שמטרתן להסביר את שכיחות גבוהה יותר של הפרעות חרדה או דיכאון אצל אנשים הסובלים מ- ADHD. תיאוריה אחת מניחה כי כתוצאה מאותן מערכות נוירו-ביולוגיות השולטות על תשומת הלב ועל מצב הרוח, סביר להניח כי גורמים נוירולוגיים בקרב בעלי ADHD גורמים גם להפרעות חרדה או לדיכאון. תיאוריה אחרת מניחה כי הפרעות חרדה ודיכאון הן תוצאה של חיים עם ADHD, במיוחד התמודדות עם הקשיים, אשר מובילה גם לתחושה כרונית של כישלון, תסכול, אכזבה, תבוסה.