הפשקוויל מתייחד בשימושי לשון ייחודיים השונים מלשון העיתונות הכללית, ומי שקורא בו ואינו מהחברה החרדית או שמטבעות לשון תנ"כיים ותלמודיים שגורים על לשונו חש כי לפניו תת-לשון זרה, בשל רקעה התרבותי. הפשקוויל עשיר בציטוטי מקורות מהתורה שבכתב ומהתורה שבעל פה – פעמים כציטוט מדויק ולעיתים בהשאלה על פי הצורך כגון הביקורת נגד חברי הכנסת של אגודת ישראל ש"מכרו את הבכורה עבור נזיד עדשים".
עבודה זו עניינה בחקר תקשורת דרך ה'פאשקווילים' בשכונת מאה שערים.
ישנו שימוש מרובה במילים מהשפה הארמית המוכרת היטב ללומדי התלמוד הבבלי. כמו כן משתמשים במושגים ובמילים ביידיש, שהיא שפה מדוברת בחברה החרדית. כך יהיה ניתן לראות במודעה אחת על נסיעה "לרגל היארצייט [=יום השנה ביידיש] יום ההילולא [=בארמית]".
לאורך המודעות פזורים ראשי תיבות [=נוטריקונים] המוכרים רק למי ששייך לחברה זו. ניתן להשוות את השימוש הרב בנוטריקונים לשימוש הנעשה בהם בשפה הצבאית. כמו כן ניתן לראות חריגות דקדוקיות רבות, שריד להזנחה מימי תקופת ההשכלה במהלכה נהגו המשכילים להתפאר בידיעותיהם בתחום, ולכן הכתיבה הרבנית נטתה לזלזל בה.
שאלת מחקר היא האם הפשקווילים הנם תחום ממוסד, או יוזמה פרטית או שילוב של השניים?
כלומר, האם פרסום הפשקווילים הנו פונקציה של אדם חרדי פרט המפיץ את דעותיו או ארגון ממוס הנוהג דרך קבע לפרסם מודעות אילו?
מדגם המחקר כלל 10 מודעות פשקווילים אשר פורסמו בירושלים ומיועדים בעיקרם לאוכלוסייה החרדית. מדגם זה נבחר באופן אקראי מתוך מאות מודעות שנמצאו.
המודעות מוינו באמצעות 3 קריטריונים:
- תמטי (נושאי): חלוקה לנושאים.
- ויזואלי/עיצוב: הפאשקווילים: ניתוח גופן, גרפיקה וטקסט.
- לשוני/ניתוח טקסט: בהיבט טקסטואלי לשוני, מוטיבים ומשפטי קבע
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 החברה החרדית: מאפיינים דמוגרפיים
2.2 שכונת מאה שערים
2.3 התקשורת החרדית
2.4 ה-פאשקווילים מהם?
2.5 לשון הפשקוויל
3. שיטה
3.1 שיטת המחקר
3.2 מדגם
3.3 דרכי ניתוח
3.4 השערות המחקר
4. ממצאים
פאשקוויל 1 – דברים כהווייתן
פאשקוויל 2 – זעקת עולם
פאשקוויל 3 – מכתב גלוי
פאשקוויל 4 – זד יהיר, לץ שמו
פאשקוויל 5 – צלם בהיכל ה
פאשקוויל 6 – כבוד אבותינו הוא כבודינו
פאשקוויל 7 – הזדעזעי ארץ ישראל
פאשקוויל 8 – מחריד
פאשקוויל 9 – מחאה גדולה
פאשקוויל 10 – "היושבים על סיר הבשר"
5. דיון וסיכום
6. ביבליוגרפיה
7. נספחים