עיון בספרות עדכנית מראה שלמונח שיח יש הגדרות רבות המעוגנות בגישות רב תחומיות. ההנחה המשותפת לכל הגישות היא ששיח מתייחס לשימוש בשפה הדבורה או הכתובה בהקשר נתון כדי להשיג מטרה תקשורתית מסוימת ובהתאם לקהל יעד מסוים.

העבודה הנוכחית עוסקת בניתוח נאום אובמה, נאום המציג שיח  המשתייך לטקסט השכנועי- ארגומנטטיבי, שיח המקרב  בין מוען לנמען, שיח הכולל הבעת רגשות, הצגת דעות או עמדות.

התייחסות רחבה לשיח כגון זו מאפשרת לכלול בתוכה סוגים רבים של פעילויות תקשורתיות, סינכרונית כגון תקשורת פנים מול פנים, או לא סינכרונית, כגון טקסט כתוב. מכאן, ניתן לומר כי השיח הינו ישות דינמית ומשתנה מבחינת הנושאים, הסמנטיקה, הכלים המתווכים והכללים לפיהם הוא מתנהל. שיח בהקשר זה מתואר כתקשורת מילולית או לא מילולית, בין האדם לעצמו או בין האדם לאחר, אשר עוזר לנו להבין זה את זה, לפתח רעיון או מחשבה, ובאמצעותו, לתאר מצבים ותהליכים מנטליים.

חקר השיח מתייחס לשלושה מעגלים, המעגל הראשון נוצר עקב יחידות לשוניות סמוכות, המעגל השני נוצר עקב קשר נסיבתי , כמו זהות המוען הנמען , זמנה של פעילות הדיבור ומקומה, כוונת המוען והמדיום התקשורתי. המעגל השלישי הוא ההקשר לעולם השיח, כלומר הקשר הנוצר בין הטקסט לעולם, קשר שהוא הסתמכות על ידע קודם שלנו בתחום. כמו כן, חקר השיח כולל ארבעה סוגי טקסטים: 1.הסיפורת, 2. התיאור 3.ההיצג (האקספוזיטורי), 4.הטיעון (הארגומנטטיבי).

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה ניתוח מאמר הניצחון של ברק אובמה- 2008, כאשר הוא עושה שימוש באמצעים רטוריים רבים על מנת להעביר את מסריו, להדגיש את משנתו וחזונו עבור ארצות הברית. אובמה בעיקר עושה שימוש במרטין לותר קינג.  באופן דומה למרטין לותר קינג אובמה בנאומיו מדגיש את נקודת המפנה במעמדו של האדם השחור.