ויקיפדיה הינה אנציקלופדיה בעלת כמות מידע עצום ועדכון שוטף ודינמי. כמו כן, כל גולש או כתב רשאים להזין ערכים באופן חופשי ודמוקרטי. עם זאת עולה השאלה האים האתר ויקיפדיה הנו אובייקטיבי בנושאים שנויים במחלוקת כמו הסכסוך הערבי-ישראלי.
העבודה הנוכחית בוחנת ערכים שנויים במחלוקת במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי על פי שלוש שפות שונות, ערבית אנגלית ועברית באתר וויקיפדיה.
במהלך הסכסוך הערבי- ישראלי יצר כל אחד מהצדדים זיכרון קולקטיבי משלו לגבי הסכסוך, דוגמת עזיבת הפליטים הפלסטינים במהלך מלחמת העצמאות. שני נרטיבים עיקריים רווחים בקרב החברה היהודית בישראל בנושא זה: האחד הוא הנרטיב הציוני, ולפיו עזבו כל הפליטים מרצונם החופשי עקב סיבות שונות; האחר הוא הנרטיב הביקורתי, ולפיו עזבו חלק מהפליטים מרצונם, ואילו חלקם גורשו על ידי כוחות הביטחון היהודיים.
מחקר זה בוחן ערכים שנויים במחלוקת במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי על פי שלוש שפות שונות, ערבית אנגלית ועברית באתר וויקיפדיה. האנציקלופדיה העולמית האינטרנטית "ויקיפדיה" היא ללא ספק חזון הקדמה, כאשר כל בית בעולם יכול להיחשף למאות אלפי תכנים מדעיים והיסטוריים בכל שפה, ולרכוש ידע בסיסי בכל נושא.
במסגרת המחקר הנוכחי, נבדק האם מתקיימת הבניית מציאות בכל אחד מן הערכים בשפות אלה, ובאיזו מידה.
הערכים השנויים במחלוקת אשר נבדקו הם הערכים הקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי, כאשר בבחינת הזיכרון הקולקטיבי של שני העמים המעורבים בסכסוך, סוגיית ההתנחלות, זכות השיבה וכן סוגיית ירושלים נתפסים בתודעה הקולקטיבית באופן שונה. הבדיקה נערכה, כאמור באתר וויקפדיה, אתר בעל תכנים שפות רבות.
ממצאי הבדיקה העלו בין היתר כי הערכים השנויים במחלוקת שצוינו לעייל מוצגים באופן שונה באתר וויקיפדיה. כלומר, כל שפה מייצגת נקודת מבט שונה של הסכסוך, על הסוגיות הקריטיות הכלולות בו. כל שפה גם מייצגת מציאות שונה, תודעה וזיכרון קולקטיבי אחר. בבחינת מפעל ההתנחלויות, נמצא כי הערך בעברית מתייחס להתנחלויות כמפעל לגיטימי, מגדיר אותם ומציג אותם גם כמפעל משגשג. בערבים ובאנגלים מפעל ההתנחלויות מוצג כבלי לגיטימי וכאלמנט של כיבוש. הצד הערבי מוצג כקורבן. הערך בעברית מבהיר את השליחות ואת האידאולוגיה בבסיס ההתנחלויות ואילו הערבים באנגלית ובערבית מוצגת ההתנחלות באופן שלילי.
מבוא
1. סקירת ספרות
תפקיד התקשורת בחברה: הבניית מציאות
הסכסוך הערבי –ישראלי
אתר ויקיפדיה
שאלת המחקר
2. מתודולוגיה
שיטת המחקר
אוכלוסיית המחקר
ניתוח
3. ממצאים
הערך "התנחלות" על פי שלוש השפות
הערך "זכות השיבה" על פי שלוש השפות
הערך " ירושלים" על פי שלוש השפות
4. דיון וסיכום
5. ביבליוגרפיה