למידה וחווית למידה עשויות להוביל לשינוי התנהגותי, לפתח יכולת ומיומנויות כדי ללמוד טוב יותר בכיוון הרצוי. על מנת להשיג את המטרה הסופית, קרי: עמידה בקריטריונים לימודיים. מורים ומחנכים עושים שימוש במגוון שיטות הוראה בנושאים שונים כגון: מדע, מתמטיקה, שפות, מדעי החברה, לימודי דת ועוד רבים ברמות שונות.

העבודה הנוכחית התמקדה בלמידה השיתופית, על סוגיה ויתרונותיה

למורים רבים אין מודעות לרמת ההשפעה שיש לשיטת ההוראה בה הם משתמשים על ההישגים וההצלחה של התלמידים אותם הם מלמדים. מחקרים רבים הראו שלסגנון ושיטת ההוראה בה משתמש המורה השפעה רבה על אספקטים שונים של התלמיד ואחד מהם הוא ההישגים הלימודיים

הבסיס הרעיוני של הלמידה השיתופית מקורו בתחום הפסיכולוגיה החברתית העוסקת ביחסי גומלין בין תלמידי הקבוצה ובין ההרכבים הקבוצתיים בכיתה, ותחום החינוך ההומניסטי שמעמיד את הילד במרכז תהליך הלמידה וטוען שיש לאפשר לילד לפתח את הפוטנציאל האישי שלו

למידה שיתופית היא אסטרטגיית הוראה הכוללת אלמנטים בסיסיים :  תלות הדדית חיובית, נשיאה באחריות אישית, אינטראקציה פנים אל פנים וכישורים בינאישיים בקבוצה קטנה

למידה שיתופית כוללת שיתוף פעולה יעיל המבוסס על עבודת צוות. לכן, עבור יישום אפקטיבי של למידה שיתופית, התלמידים חייבים ליישם וללמוד כישורים בינאישיים בקבוצה קטנה, הכוללים אמון, תקשורת, תמיכה , יכולת פתרון קונפליקטים באופן בונה ועוד.

ישנן שיטות רבות וטכניקות שונות של למידה שיתופית , המספקות הזדמנויות לפתח כישורים חברתיים ואוריינות וכוללות אלמנטים בסיסיים לשותפות (אחריות הדדית חיובית, הקמת צוות, מיומנויות חברתיות, שוויון הזדמנויות להצלחה ועוד).השיטות נבדלות ביניהן בעיקר במבנה ההליך.

הלמידה השיתופית לסוגיה, משפרת את האינטראקציה החברתית, בכוחה לפתור בעיות חברתיות, לטשטש הבדלים בין התלמידים  ולפתח בקרב התלמידים נורמות חברתיות שמקורן בהקשבה ובסובלנות לזולת.