כתיבת ילדים בגטו כמו יומני שואה וכתיבת זיכרונות רווחה בתקופת השואה,, עד כי כתיבה זו נחשבת לז'אנר ספרותי נפוץ בהקשר לתקופת השואה. ידוע כי נכתבו יומנים רבים, אך רבים מהם אבדו. יומנים שכן נמצאו היו יומנים שהוחבאו במקומות מסתור שונים. יומנים אלו מהווים סיפור חיים של אדם ומשפחה אשר התמודדו עם התופת בזמן אמת.  היומן מספר על עולמו של הנערה או הנערה, על רגשותיהם,  הפחדים, מחשבות והתקוות.

העבודה הנוכחית תבחן את נקודת מבטם של ילדי/נוער הגטו מתוך עדויות, ציורים וביטאונים שנמצאו ומכאן תלמד על חייהם, דרך התמודדותם ומחשבותיהם

עבודה זו עניינה בגטו טרזינשטט דרך עדויות הילדים והנוער בגטו. גטו טרזינשטט אשר כונה גם גטו טרזין, היה גטו יוצא דופן, שכן מטרת הקמתו הייתה לשמש תחנת מעבר ליהודי אירופה , בדרכם להשמדה באושוויץ.

מעבר לתחנת מעבר, הגטו שימש את הגרמנים כמעין דוגמה לגטו בו מתנהלים החיים כסדרם, גטו בו דיירי מקבלים יחס אנושי. הגרמנים באמצעות גטו טרזינשטט הוכיחו לכאורה כי הם מטפלים באוכלוסייה היהודית באופן אנושי. במסגרת הגטו גם התקיימת מסגרת לילדים ולבני הנוער, תרבות וחינוך.

על כן, מעניין לבחון את נקודת מבטם של הילדים /נוער בגטו ודרך התמודדותם עם המצב שנכפה עליהם.  בחינה זו מתאפשרת בזכות אותם יומנים, עדויות וחומר תיעודי רב שנאסף מהגטו. זה היה הגטו היחידי אשר הצליח לשמר חומר תיעודי המספר על קורות החיים בגטו.

מתוך היומנים, עיתונים, ציורים ועוד ניתן ללמוד על גטו שניסה לייצר מסגרת חינוכית- תרבותי אשר תשמור על רוחם של הילדים ובני הנוער במקום, אף שבפועל לא הצליח להצילם מההשמדה.

מנהל  הגטו פעל רבות לבניית מסגרת חינוכית – תרבותית עבור אותם הילדים, בנה תכניות לימודיות  ושמר על היגיינה ותנאים בסיסיים עבור אותם הילדים. באופן זה הצליחו הילדים בגטו להמשיך בשגרת חיים מעיין רגילה, שגרת חיים אשר פחות כללה פחדים וסבל.

הבדיקה תיערך באמצעות ספרות ראשונית (יומנים, ציורים, ביטאונים ועוד) וספרות משנית ( ספרות אודות השואה וגטו טרזינשטאט).