הרס וחורבן ממלכת יהודה מתפרש כעונש על חטאי מלכי יהודה ועל עובדת היותו צידקיהו מלך צעיר, חלש והפכפך שהקיף עצמו בנביאי שקר. בנוסף לכך, בפרק זמן של עשרים שנה זה עד לחורבן, בולטות שש נקודות מפנה שהיו כרוכות בהפרת אמונים מצד הנהגת הממלכה, פעם כלפי מצרים ופעם כלפי בבל.
עבודה זו תבחן את חורבן ירושלים בימי הבית הראשון, כפי שהוא משתקף במלכים ב' ובירמיהו לט' נב'
בתקופת בית ראשון (1200-586 לפני הספירה), בית המקדש הראשון נבנה בשנת 1000 לפני הספירה על ידי שלמה המלך לאחר שדוד המלך כבש את ירושלים והפך אותה לבירתו. המקדש נהרס בשנת 586 לפני הספירה על ידי נבוכדנצר, מלך בבל, כאשר כבש את ירושלים. צדקיהו היה המלך האחרון של יהודה, כאשר בתקופת מלכותו קרסה יהודה תחת
המתקפה של נבוכדנאצר ב-586 לפני הספירה. 30 שנה קודם לכן הייתה יהודה מעצמה אזורית, אך בבל שינתה את מאזן הכוחות וכבשה את המזרח הקרוב וכבשה את יהודה .
העבודה תכלול את הפרקים הבאים:
רקע היסטורי: סקירת ממלכת יהודה ומעמד ירושלים
מלכים ב' פרק כה: סקירת תקופת חורבן ממלכת יהודה פי ספר מלכים
נבואת ירמיהו: סקירת תקופת חורבן ממלכת יהודה פי ספר מלכים
מבוא
רקע היסטורי
מלכים ב' פרק כה
נבואת ירמיהו
סיכום השוואה בין ירמיהו למלכים ע"י חוקרים נוספים
ביבליוגרפיה.