המחשבה הדתית הנה מרכזית בתרבות האסלאמית ואילו תרבות אסלאמית היא בראש ובראשונה תרבות דתית.  עם זאת, קיימים ניגודים מהותיים בין התרבויות – המזרח המוסלמי למערב האירופאי, כאשר ההבדל המשמעותי הוא כאמור הדת ומעמד האל  בדת האסלאם העומד במרכז כל עיון ונקודת המוצא לפיכך היא השיקול הדתי.

על רקע זה השאלה העומדת לבחינה בעבודה זו הינה: כיצד חוקות בנות זמננו משקפות דמוקרטיה בירדן, מצרים וסוריה   ?

המערב להבדיל מן האסלאם מעמיד במרכז את האדם[1]. קיימים הבדלים בין עמי האסלאם ישנן מדינות שמרניות יותר וישנן מדינות הנוטות לחילוניות וליברליזם, דוגמה לכך היא מצרים, המדינה הגדולה ביותר באומות ערב.

מצריים מהווה גרסה אסלאמית חילונית וחדשנית, כאשר  חוקי הדת מוגבלים לתחומי המשפחה והפרט. גם מערכת דיני העונשין היא חילונית . מצריים משתייכת מצד אחד לעולם הערבי ומצד שני נוטה לעבר המודרניזציה והמערב. מדיניותה של הממשלה המצרית הנה חילונית ולכן לא קיימת הקפדה  חמורה על קיום חוקי האסלאם ופולחניו.

דת האסלאם המאפיינת את ארצות ערב, מנוגדת במהותה לערכים דמוקרטיים הנהוגים במערב. עם זאת, במרבית אזורי העולם ניתן לזהות התקדמות משמעותית ברמת הדמוקרטיה, כאשר ארצות ערב מדדות מאחור וניתן לומר שיש אשר צועדות לאחור באימוץ ערכים דמוקרטיים

המחקר הנוכחי יסקור את תפיסת הדמוקרטיה בירדן, מצריים וסוריה, מקומה של דת האסלאם בחוקות המדינות הנסקרות, מידת תאימותם לערכי הדמוקרטיה המערבית וכן ההבדלים העיקריים בין המדינות הללו בהתייחס לאלמנטים שייבדקו.

על מנת לענות על שאלות המחקר, העבודה הנוכחית מתבססת על מאמרים, מחקרים וספרות רלוונטית.