עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקונפליקט בין עקרון חופש הביטוי לבין הגבלת הפרסומות.

כוחה של הפרסומת הוא ביצירת מודעות באופן מבני ושיטתי ולכן יש משמעות לניתוח תוכנן של הפרסומות המשקפות פעילות מכוונת מצד המפרסם המנסה לשקף מצב זה או אחר. כלומר יש משמעות לכל שימוש ויש משמעות לכל אי שימוש בסמל זה או אחר.
תפקיד הפרסומת הנה לשכנע את הצרכן לרכוש את המוצר, וזאת על ידי יצירת עמדות חיוביות כלפי המוצר שתביא את הצרכן לרכישתו. Martin, Bhimy & Agee מצביעים על שלושה גורמים קוגניטיביים המתווכים בין הפרסומת לבין החלטת הקנייה:
1.עמדת הצופה כלפי המותג.
2. עמדת הצופה כלפי הפרסומת.
3.עמדת הצופה כלפי המקור/המפרסם.
ככל שהצופה יאהב יותר את הפרסומת, כך הוא גם ייצור קשר חזק יותר למוצר שהיא מוכרת פרסומת המכילה יותר משתני אהדה, כגון פרסומת מתוחכמת, מעניינת, מפתיעה, מבדרת, מרגשת –תגדיל את ההסתברות להעדפה של המותג שהיא מייצגת, בקרב הצרכנים.
עם זאת, לעתים פרסומת עלולה להנחיל ערכים שליליים ולהזיק והמפרסמים והמערכת הציבורית מבינים זאת ומנסים לאזן בין חופש הביטוי לאתיקה. המתנגדים להטלת מגבלות על הפרסום מעלים על נס את חופש הביטוי של המפרסמים ומניעת הפגיעה בחופש זה וכן טוענים כי הגבלים שונים על המפרסמים טומנים בחובם התערבות ממשלתית ופגיעה בבתי עסק ואכן חוקרי תקשורת רבים בישראל סבורים כי יש לקיים את חופש ביטוי וחופש עיתונות ללא התחשבות בתוצאות.
מכאן עולות שאלות שונות, כגון: האם ניתן להגביל את חופש הביטוי במסגרת ענף הפרסום, האם נדרשת אמת מידה חדשה לחופש הביטוי בפרסומות, והאם יש להגביל את חופש הביטוי במסגרת ענף הפרסום והפרסומות.
העבודה הנוכחית תבחן את הקונפליקט בין עקרון חופש הביטוי לבין הגבלת הפרסומות.
הבדיקה תיערך באמצעות חלוקת העבודה לשלושה חלקים מרכזיים:
חלק ראשון יציג את עקרון חופש הביטוי על מאפייני והסיגים העולים ממנו.
חלק שני יציג את ההגבלות החוקיות הקיימות בישראל במסגרת הפרסום ובכלל זה הפרסום המכוון לילדים, פרסום טבק ועוד. בדרך זה ייערך ניסיון לבאר את מגבלות חופש הביטוי בפרסומות וכן יעילותן של ההגבלות הללו.
חלק שלישי יציג את הנהוג במשפט זר ביחס למגבלות על חופש הביטוי בפרסומות.