האסכולה המסורתית של דיני חוזים מתמקדת סביב המושג "מפגש רצונות", אשר ביסודו מפגש בין שניים או יותר בני אדם, אשר מנהלים משא ומתן פנים מול פנים או דרך אמצעי תקשורת כלשהו, אך הטכנולוגיה המודרנית, שהתפתחה, מאז ומעולם, במטרה לצמצם את המעורבות האנושית בתהליך הייצור, משנה גם את הדרך בה בני אדם כורתים ביניהם חוזים.

העבודה שלהלן סוקרת היבטים שונים בנושא חוזים צרכניים מקוונים

היקף הסחר האלקטרוני דרך האינטרנט גדל מכיוון שמיליוני עסקאות מסחריות מתרחשות באופן מקוון. בין העסקאות החשובות ביותר הן מכירות המתבצעות דרך אתרים כמו eBay, Amazon.com, Shopping.com וכדומה. מכירות אלו מכונות בדרך כלל מכירות מקוונות, דרכן אנשים יכולים לבצע ישירות רכישות דרך האינטרנט באמצעות מחשבים או טלפונים חכמים. מכירות מקוונות יכולות להתנהל באמצעות חוזים.

ההתפתחות המטאורית של המסחר האלקטרוני מעלה שאלות רבות בתחומי משפט שונים, אך כאשר אנו דנים בדיני חוזים, דעתי היא, שהשאלה המרכזית היא שאלת ההסכמה. כיצד דיני החוזים מתמודדים עם המצבים בהם "מפגש רצונות" מתרחש במרחב הווירטואלי של האינטרנט או כאשר הצדדים משתמשים בתוכנות מחשב מורכבות על מנת ליצר מערכת חוזית[1]. האם דיני החוזים הקיימים מספקים לאנשי עסקים, לצרכנים ולבתי משפט כלים הולמים לזיהוי ההסכמה ההדדית בחוזים המקוונים בין הצדדים ובסופו של דבר, לאכיפתם?

בעבודה להלן תוצג סקירה הדנה בגיבוש חוזים מקוונים (אלקטרוניים) תוך פירוט הנהלים והחוקים המתלווים לכך ובכלל זה ייערך דיון במסחר הצרכני המקוון, בחוזים מסחריים, חוזים מקוונים והסדרתם,  וחוזים מקוונים כחוזים אחידים. לבסוף, יוצגו מספר המלצות מעשיות בנוגע לשימוש בחוזה מקוון לארגון ולצרכן.