מחקר זה עניינו בכתיבתה של לאה גולדברג, כתיבה המבטאת את החוויה האישית והקולקטיבית שלה, תוך שהן מתמקדת בהיבט המגדרי של היותה מהגרת.

אמנים תמיד מילאו תפקיד מרכזי בתנועות חברתיות, תוך התייחסות לנושאים החל מהגירה ועד סקסיזם. באמצעות הכישרונות הבולטים שלהם, אמנים יכולים לאתגר נרטיבים תרבותיים, לשנות דימויים ולעורר רגשות. אמנים בעלי רקע של אקטיביזם פוליטי וחברתי יכולים להשתמש באמנות כדי לעורר דיאלוג על תפיסות בסוגיות שונות. דורות של אמנים והוגים יצירתיים הציגו מחאות שירים, ציורים ואמנות חזותית אחרת כדי לעורר אקטיביזם ולהעלות את המודעות לדיכוי, אי-שוויון ועוול. כיום, אמנים גם משלבים טכנולוגיות חדשות לצד צורות אמנות מסורתיות יותר להפיץ את המסר שלהם. כוחה של האמנות הוא כזה שהוא יכול להגיע אל קהילות ברחבי העולם כדי להפוך את חייהם ולהביא רפורמה חברתית. זהו כוחה הגדול של האמנות,  הוא אוניברסלי. צורות אמנות חזותית יכולות להתעלות מעל כל המחסומים ולעורר תגובה רגשית מתמשכת. כל עוד קיימים דיכוי, אי-שוויון ועוול בעולם, לאמנות ולאמנים יהיה תפקיד, אפילו אחריות, להשפיע על קיומו של שינוי חיובי בחייהם של אנשים,  בין אם ברמה הגלובלית או ברמה האישית.

לאה גולדברג  הייתה אחת הסופרות הבודדות שצמחו בסוף המאה ה-19 ברוסיה. היא לא הייתה הסופרת היחידה ב"מערכה" זו, וייתכן כי היא אף השפיעה על סופרות צעירות ממנה. בפרקים הבאים ייערך דיון אודות הגירה לארץ ישראל, לאה גולדברג, תולדות חייה וכתיבתה וכן חווית הקליטה וההגירה של  לאה גולדברג בארץ ישראל.

שאלת המחקר תבחן כיצד באה לידי ביטוי חווית הקליטה וההגירה של  לאה גולדברג בארץ ישראל ביצירותיה?