בעולם העסקים המודרני משמש המכרז, ככלי להשגת תוצאות עסקיות ראויות בשוק תחרותי. גוף ציבורי, המהווה נאמן של הציבור, חייב בביצוע מכרז על מנת ליצור יושר, שוויון והגינות בשימוש במשאבים הציבוריים. לתכלית זו חוקקו דיני המכרזים.

עבודה זו בוחנת את חובת השוויון במכרז הפרטי

המכרז הפרטי הינו הליך וולנטרי שנוטל על עצמו בעל המיכרז. הדיון בשאלה האם יש חובה לנהוג כלפי המשתתפים במיכרז פרטי בשוויון, משלב סוגיות של היזונים בין משפט פרטי לציבורי, ודיון בעקרונות יסוד במשפט הישראלי, כדוגמת עקרונות תום הלב וחופש החוזים.
דיני המכרזים מהווים חלק מן המשפט הציבורי. קיומה של מגמה המטשטשת בין גבולות המשפט הציבורי למשפט הפרטי, והמחילה חובות מן המשפט הציבורי (בשינויים והתאמות) במשפט הפרטי, מעלה את השאלה האם קיימים במשפט הישראלי דיני מכרזים פרטיים._

בדיון בשאלה האם קיימת חובה לנהוג בשוויון במכרז הפרטי, משמשים עקרונות תום הלב וחופש החוזים כשני יסודות, שלכאורה, מתנגשים. מצד אחד חופש החוזים פוטר מחובת השוויון, שהרי הצדדים רשאים להתקשר ככל העולה על רוחם. מצד שני, קיימת חובה לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי צדדים למשא ומתן.

עבודה זו , מטרתה הייתה לבחון את חובת השוויון במכרז הפרטי.

עבודה זו סוקרת את עקרונות תום הלב וחופש החוזים. מוגדרים סוגי השוויון, תוך התמקדות בשוויון הרלבנטי לעיניינו.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי עד לאחרונה הוגבלה החלתה של החובה על גורמים פרטיים לכבד את עקרון השוויון בנוסף, הוחלה החובה לכבד את עקרון השוויון, מכוח פסיקתו של בית – המשפט העליון, על גופים אשר לאור אופי פעילותם אופיינו כבעלי מהות " ציבורית". בשנים האחרונות הסתמנה נכונות, לחייב גם גופים פרטיים "טהורים" לכבד את עקרון השוויון, בהסתמך על החקיקה האזרחית בדבר החובה לנהוג בתום לב ובסבירות, בהתאם לעקרון תקנת הציבור וכדומה עם זאת בית – המשפט העליון נמנע מלסטות מהלכת בית יולס, שלפיה גוף פרטי " טהור" אינו מחויב לכבד את עקרון השוויון.