אתיקה מקצועית היא מונח יישומי שמתייחס לאורחות ולהתנהלות העניינים של קבוצות ובעלי עניין מקצועי. אסא כשר הגדיר אתיקה מקצועית בצורה הבאה: תפיסה סדורה של האידיאל המעשי של ההתנהגות במסגרת מקצועית שהיא מסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מיוחדת.

העבודה הנוכחית מתייחסת לאתיקה המקצועית של רופאים לעומת עורכי דין, כאשר אתיקה רפואית מיישמת תורות ועקרונות מוסריים כלליים לבעיות רפואיות קליניות ומחקריות.

מטרת כללי האתיקה הרפואית הנה לכוון את הרופא להתנהגות רצויה, אך היא חסרה סעד או תרופה לאלו הנפגעים מהפרת כללי האתיקה.

המקור המשפטי לאתיקה מקצועית של עורכי דין הוא בחוק לשכת עורכי-הדין תשכ"א-1961. לשכת עורכי-הדין הוקמה בשנת 1961 כדי "שתאגד את עורכי-הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטוהרו של מקצוע עריכת-הדין".

על פי החוק לשכת עורכי הדין מוסמכת להתקין כללים כאשר סעיפים 53 עד 60 קובעים הוראות בנוגע לחובת האתיקה של עו"ד, סעיף 61 מגדיר מהי עבירת משמעת וסעיף 54 מתייחס לחובת הנאמנות כלפי הלקוח.

בחוק כללי לשכת עורכי-הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו 1986 הורחבו הכללים ועורכי דין בישראל נדרשו לעמוד בתנאים שונים לשם קבלת רישיון לעסוק בעריכת דין בישראל כגון: הכשרה מקצועית וסטאז.

חובת הנאמנות ללקוח הנה אחת הנגזרות של האתיקה המקצועית בקרב רופאים ועורכי דין ועל כן העבודה הנוכחית תעסוק בדמיון ובשוני בין חובת הנאמנות הנגזרת מהאתיקה המקצועית של עורכי דין לעומת חובת הנאמנות הנגזרת מהאתיקה המקצועית–רפואית

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.

העבודה תחולק לארבעה חלקים עיקריים:

• חלק ראשון יציג את חובת הנאמנות של עו"ד כלפי הלקוח, כאשר בכלל זה מצויה גם חובת סודיות וחיסיון עו"ד לקוח
• החלק השני לעבודה יציג את חובת הנאמנות של הרופא כלפי המטופל והנגזרות מחובה זו: חובת הזהירות, חובת הגילוי וחובת הסודיות החיסיון הרפואי
• החלק השלישי יערוך השוואה בין עורכי דין לעומת רופאים ביחס לחובת הנאמנות ללקוח/מטופל
• חלק רביעי יציג את חובת הנאמנות ונגזרותיה בדין האמריקאי והדין האנגלי בהתייחס לדין הישראלי.