חובת הנאמנות ללקוח / מטופל בקרב רופאים ועורכי דין נגזרת מהאתיקה המקצועית, לפיה הם מחויבים מתוקף היותם רופאים או עורכי דין. תמצית האתיקה המקצועית, הן הרפואית והן המשפטית קבעה כי עו"ד מחויב כלפי לקוחו בנאמנות ובמסירות, תוך עזרה לביהמ"ש בקיום משפט הוגן.

הסקירה הנוכחית עוסקת בדמיון ובשוני שבין חובת הנאמנות ללקוח (הנגזרת מהאתיקה המקצועית) של עורכי דין, לעומת חובת הנאמנות למטופל, של רופאים. הסקירה מציגה בהרחבה את חובותיהם (נאמנות, סודיות, זהירות, חיסיון וכו) של עורכי דין ושל רופאים, משווה ביניהן ולבסוף מציגה את חובת הנאמנות ונגזרותיה בדין של מדינות אחרות.

חברות בלשכת עו"ד היא תנאי לעיסוק בעריכת-דין בישראל. למועצה הארצית של לשכת עורכי -הדין ניתנה הסמכות, באישור שר המשפטים, להתקין כללי אתיקה מקצועית ולקבוע את חובותיהם ואת זכויותיהם של עורכי – הדין, בכל הקשור למילוי תפקידיהם המקצועיים.

חובת הסודיות והחיסיון היא חלק אקוטי מנאמנות ללקוח. חיסיון הלקוח בא להבטיח בראש ובראשונה אינטראקציה של כנות ופתיחות בין הלקוח לבין העו"ד.

מערכת יחסים טובה בין מטופל לרופא היא מאושיות הרפואה בעידן העכשווי. מצבים נדירים שבהם מופר האיזון העדין המתקיים בבסיס הוויה זו, יוצרים מציאות לפיה פרט לזכות שקיימת למטופל לממש את זכאותו לבחירת הרופא המטפל, קיימת גם לרופא האלטרנטיבה לאחר הליך הולם של מיצוי ניסיונות תקשורת ובחינה ארגונית מהותית משותפת, להינתק מהמטופל באופן יזום.

היסוד הבסיסי הנדרש להטלת חובת הזהירות על מטפל, ממנה לביסוס עילה לתביעת רשלנות רפואית של מטופל נגד המטפל בו, הוא הוכחת קיומו של יחס מטופל-מטפל בין הצדדים, שהרי בהיעדר יחס כזה אין מקום לטענה על קיום חובת זהירות. חשוב כי יוכח רצון הדדי ליצירת קשר טיפול.

אחת החובות הבסיסיות של הרופא כלפי מטופליו היא שמירת סודיות המידע הרפואי. חובה זו חקוקה בחוק זכויות החולה, התשנ”ו – 1996. זכות המטופל לסודיות המידע מעוגנת בחוקים נוספים: חוק להגנת הפרטיות, תשמ”א – 1981, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד – 1994.

חובת הנאמנות ללקוח / מטופל בקרב רופאים ועורכי דין נגזרת מהאתיקה המקצועית, לפיה הם מחויבים מתוקף היותם רופאים או עורכי דין. תמצית האתיקה המקצועית, הן הרפואית והן המשפטית קבעה כי עו"ד מחויב כלפי לקוחו בנאמנות ובמסירות, תוך עזרה לביהמ"ש בקיום משפט הוגן.