המרכיב הערבי בעברית בת ימנו אינו מתייחד רק למילים ערביות כמו אהלן ואשכרה או צירופים שונים , או פתגמים או ביטויים או אף שירים הבאים בצורתם ולשונם אלה גם מילים וביטויים שהנם תרגומי בבואה מערבית לעברית כמו "על הבוקר" או מילים ערביות שנמצא להם שורש בעברית , אך ביסודן צמחו ממקור ערבי כמו "כסח", או אף מילים עבריות שנוצרו בתבנית מילים ערביות, כגון: מטריה, שמשיה ועוד.
סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בחדירת מילים בערבית לשפה העברית- מילון בנתיבה בן יהודה ומילון רובין רוזנטל.
מחקרים אשר סקרו את המרכיב הערבי בשפה העברית, העלו ממצאים שונים. אבינרי טען כי ההשפעה הערבית בהשוואה לארמית היא דלה. ולראייה , רבות מהמילים שהציע בן יהודה (הלקוח מהשפה הערבית), לא נקלטו בלשון העברית. פיאמנטה מסכים עם אבינרי וטען במחקרו כי אליעזר בן יהודה, עשה שימוש בהשפעת השפה העברית במספר מישורים: העתקת שורשים, תרגומי שאילה ושאילת משקל וצורן. בדרך זו ניסה בן יהודה לסתום פרצות בשפה העברית.
בתקופת ימי הביניים, השפיעה בעיקר השפה הערבית על השפה העברית בתחום בתחום הדיקדוקי, התחברי וכן תרמה לאוצר המילים. השפעה זו באה לידי ביטוי בשירה, בפרוזה כאשר היה ניתן לראות בשפה העברית ביטוי לשפה הערבית במידה ניכרת. היצירות העבריות הושפעו מהשפה הערבית ועל כן שלבו תחסיר ודקדוק ערבי. בנוסף השפה הערבית העשירה השפיעה על תרגום ביטויים, מטבעות לשון וצירופים שונים שר כונו "עברית משוערבת".
חדירת המרכיב הערבית בעברית בת ימנו, באה לידי ביטוי בחדירה מן המקורות הכתובים הערבים לתחום הלשון העברית. בנוסף, ההשפעה הערבית ניכרת בשפה העברית המדוברת, בעברית של אמצעי התקשורת, בעיתונות , ברדיו , בטלוויזיה, בספרות, בשירה ועוד. חדירת השפה הערבית מבחינה דמוגראפית חולשת על כל הגילאים וכן כל האזורים הגיאוגראפיים. למעשה, השפה הערבית חדרה לכל תחומי החיים בעברית בת זמננו.
2.1 השפעת השפה הערבית על השפה העברית
2.2 המרכיב הערבי בספרות העברית הרבנית במזרח
2.3 חדירת המרכיב הערבי בעברית בת ימנו
1. החדרה מכוונת על ידי מחדשי השפה העברית.
2. חדירה טבעית בעברית המדוברת ובספרות העברית.
2.4 חדירת המרכיב הערבי ביצירות עבריות
ביבליוגרפיה