כיום טכנולוגיות חדשות מאפשרות למעסיקים לעקוב אחר היבטים רבים בקרב עובדיהם, במיוחד בטלפונים, מסופי מחשב ובאמצעות דואר אלקטרוני. ניתן לאפשר גישה בזמן אמת לכל פעילויות של העובד, לחשוף כל התנועה שלו בתוך חברה.

העבודה הנוכחית דנה בסוגיית הפרטיות בעבודה, תוך התייחסות להלין של מיון וקבלה.

מאז סוף המאה ה -20, הקהילה הגלובלית מצויה בעידן של מידע, בעידן של מהפכה דיגיטלית המבוססת על התפתחויות טכנולוגיות. המהפכה הטכנולוגית שינתה באופן עמוק את החברה ובכלל זה היא שינתה את מערך יחסי עבודה. ברם, עם יישום הטכנולוגיות השונות בקרב חברות וארגונים.

המעביד כיום מסוגל לשלוט על הפעילות של העובד באמצעות שימוש באמצעי מעקב. ביסודו של דבר, ניתן לפקוח עין על העובד במשך כל הזמן בו הוא עומד לרשות המעסיק. בכלל זה, קיימים אמצעי ניטור פיקוח פולשניים ביותר הזמינים כיום לחברות.

במקביל עולה הטענה בדבר מימוש חוק ההגנה על "הזכות לפרטיות" של העובד. באופן כללי, חוק הפרטיות מנסה לאזן בין שני אינטרסים בסיסיים כפי שהתפתח לאורך השנים: אינטרסים של המעסיקים במזעור הפסדים ובמקסם את הייצור ובין זכות העובדים להיות חופשיים מחדירה לענייניהם הפרטיים . כלומר, הבעיה העולה מכאן היא העובדה כי המעקב אחר העובד לעיתים מנוגד לזכויות יסוד של עובדים.

העבודה הנוכחית דנה בסוגיית הפרטיות בעבודה, תוך התייחסות להלין של מיון וקבלה.

שאלות המחקר אשר נידונו בעבודה בחנו כיצד באה לידי ביטוי זכות העובד לפרטיות בעת מיון וקבלה לעבודה, האם למעביד זכות לגיטימית וחוקית לעקוב אחר העובד ו-כיצד ניתן להגן על פרטיות העובד בעידן האינטרנט.

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי מדיניות הדין הישראלי מושתתת על מגמה סוציאלית מובהקת ועל כן קיימת שורה ארוכה של הגנות שפורטו בפרק הראשון ואלו הם "חוקי מגן", דהיינו הגנה על שכרו של העובד, שעות עבודה, פיצויי פיטורין, יישוב סכסוכי עבודה, העסקת עובדים זרים, העסקה באמצעות חברות כוח אדם ועוד. ההגנה לפרטיות העובד זכתה למקום ייחודי בעקבות חקיקת "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" וההכרה ב"כבוד האדם" כ"זכות על חוקתית". סוגיית ההגנה על פרטיות העובד במקום העבודה מהווה בסיס לעיגון "ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית" למען חברה טובה יותר, שוויונית יותר וצודקת יותר.