סקירה זו תבחן את זכויות הנשים בהריון ולאחר הלידה.
בעבר המשפחה סיפקה את הביטחון הכלכלי והייתה אחראית כמעט בלעדית לאספקה של שירותים אישיים. במקביל נתקיימה החלוקה המסורתית של המפרנס והמממן ועקרת הבית ספקית השירותים הטיפוליים. עם התרופפות מודל המשפחה המסורתי ויציאתן של נשים לשוק העבודה, תפקידי עקרת הבית החלו לעבור בהדרגה אל גורמים ציבוריים, נשים החלו לעסוק פחות בעבודות הבית והקדישו זמנן לעבודה מחוץ לבית. במקביל פותחו שירותים, מענקים והטבות על מנת לאפשר לאישה לעבוד, כמו מעונות לילדים, חופשות לידה, הקלות מס, קצבאות ילדים והעברות כספיות אחרות הנוגעות לילדים. גורמים אלו מכונים "מדיניות משפחתית" וכוללים את כל התגמולים והשירותים אשר מסופקים לזוגות עם ילדים, או לחד הוריים. מדיניות זו הנה מדיניות רווחתית המיועדת לסייע למשקי הבית ומטרתה להפחית את מרכזיותו של התא המשפחתי כספק של רווחה ולהגביר את מידת יכולתן של נשים להשתלב בשוק העבודה. בכלל זה מדיניות הרווחה המשפחתית כוללת את ההגנות הניתנות למשרותיהן של עובדות הרות.