ההוצאות העיקריות בתקציב כוללות הוצאות לשירותים, כגון חינוך ורווחה, פירעון הלוואות וכספים המופרשים לצורכי פיתוח וקרנות. מקורות ההכנסה העיקריים הם הכנסות עצמיות הכוללות כספים העוברים מהאזרחים ומהעסקים בצורת תשלום ארנונה.

הסקירה מציגה את שיטת התקציב הנהוגה בישראל ומאפייניה ואת התקציב ומרכיביו ברשויות המקומיות.

מקור הכנסה נוסף הוא שימוש בשירותים עירוניים: הכנסות שמקורן בתשלומי אזרחים בעבור שימוש בשירותים כגון: ספרייה עירונית, פעילויות לקשישים, שירותי תרבות וספורט וכדומה. בנוסף, קיימים. תקבולים מחוקי עזר, אגרות והיטלים שונים: אגרת מים, ביוב, בעלי חיים וכדומה.

קיימים גם הכנסות מדמי שימוש בנכסי הרשות: שכר דירה, תקבול ממכירת נכס של הרשות ועוד. מקור הכנסה חשוב הנו ממקור ממשלתי, הכולל כספים המועברים מתקציבי משרדי הממשלה אל הרשויות המקומיות ע"מ לספק שירותים ממלכתיים הניתנים על-פי חוק, או כמימון כללי. כמו כן, קיימת השתתפות מצד משרד הרווחה המממן כ-75 אחוז מעלותם של שירותי הרווחה, הרשות המקומית נדרשת להשלים 25 אחוז מעלות השירותים

קיימת השתתפות של משרד החינוך וכן השתתפות משרדים אחרים כגון משרד הפנים, משרד החקלאות, משרד הקליטה וכדומה. בנוסף, קיים גם מענק איזון המועבר ממשרד הפנים ומטרתו להשלים פערים בין הכנסות הרשות המקומית לבין הוצאותיה, לבסוף ישנן הכנסות אחרות כגון: תרומות, הכנסות מיזמות משותפות עם רשויות אחרות, השתתפויות של מוסדות ציבור ועוד.