מחנכים רבים, מנוסים וחסרי ניסיון כאחד, העובדים עם ילדים צעירים, מתקשים לא פעם להבין התנהגויות ודרכי התמודדות של ילדים. גילם הצעיר של הילדים והקושי שלהם לבטא את עצמם בצורה מילולית ברורה, מקשים לעיתים על המורה להבין את העובר על הילדים ואת הסיבות להתנהגותם.

עבודת סמינריון זו בוחנת את ההתפתחות הרגשית בקרב ילדים עם ADHD.

ילד צעיר קשור מאוד למשפחתו ומגיב על המתרחש בה. אירועים ומשברים שונים הקורים במשפחה משפיעים עליו ומתבטאים בהתנהגותו, אף שלא שתמיד הוא יכול להבינם או "לעכלם". ההתנהגות הבעייתית של הילד היא לפעמים הדרך היחידה העומדת לרשותו כדי להביע את קשייו ומצוקותיו.

ההפרעה, ההצקה וגרימת הנזק לאחר אינם נובעים מ"רוע", אלא מחסך שילדים אלה אינם יודעים להשביעו בדרך מקובלת, וכן ממניעים לא מודעים שמטרתם לשמר דימוי עצמי ולהפחית חרדה. הילד מבטא את עצמו בהתנהגות, משום שהוא מתקשה לבטא את רגשותיו בצורה מילולית ישירה וברורה. ה"סימפטומים" של הילד מבטא את הכאב שלו.

חשוב שנבין כי ביסוד ההתנהגות הבעייתית של הילד קיימות לעתים סיבות הנובעות מתכונותיו האישיות, או סיבות הנובעות ממצבו במשפחה ובסביבה החינוכית שבה הוא לומד. רגשות של בלבול, חוסר ודאות או מצוקה מתבטאים בהתנהגותו של הילד ו"משדרים" לנו רמז על המסתתר בנפשו. מרדנות, למשל, או אי-שקט וביטויי תוקפנות של הילד כלפי אחרים, כלפי חפצים וכלפי עצמו-יש לראות בהם איתותי מצוקה ודרך ביטוי לרגשותיו של הילד ולא התנהגות שמטרתה התעללות באחרים או פגיעה בסביבה.

על מנת לענות על שאלות המחקר, העבודה הנוכחית מתבססת על מאמרים, מחקרים וספרות רלוונטית

העבודה הנוכחית תציג את מאפייני ה-ADHD וכן סוגיית ההתנהגות הרגשית בקרב ילדים אלו, תוך הצגת שיטות טיפול שונות