המציאות הביטחונית הקשה בה מצויה ישראל, מובילה להתמודדות אנטי דמוקרטית ונקיטת אמצעים בלתי כשרים . על אף האמור, ערכי המדינה ומערכת המשפט נסובים על שמירת שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט וזכויותיו כאדם.

שאלת המחקר בוחנת האם מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית פעלה בהתאם לדיני המשפט הבינלאומי בעת מבצע "צוק איתן"?

מדינת ישראל מאז הקמתה ואף לפני, יודעת פרעות ופעילות חבלנית נגדה, כמשטר דמוקרטי נאור המתיימר להיכלל במשפחת משטרי המדינות הפותחות , מתקדמות וחופשיות , שמה אל מול עינה את ארצות הברית כדוגמת תפארת חופש הפרט, ארץ שומרת זכויות אזרחיה ויושביה. יחד עם זאת, המציאות והטרור של ימנו מלמד על תפנית על אלמנטים של דמוקרטיה מתגוננות וזאת לשם בטחון אזרחי המדינה, בישראל וכן במדינות נאורות אחרות. ישראל, בהיותה דמוקרטיה אתנית מתגוננת, נוטה לעיתים לפגוע בזכויות פלסטינים, לצורך בטחון אזרחיה ומנגד התפתחו בישראל זכויות האדם והאזרח. הרצון לשמור ולהגן על זכויות האזרח ומנגד לשמור על הביטחון הלאומי מעמיד את מדינת ישראל וערכיה כמדינה דמוקרטית בלב המזרח התיכון בקונפליקט מתמיד.

העבודה הנוכחית דנה בקונפליקט בין זכויות אדם בקרב אוכלוסיית המיעוט הערבי, לבין היות מדינת ישראל , מדינה דמוקרטית במבצע "צוק איתן". כלומר, האם פגיעה בזכויות האדם בקרב אלו הקוראים להשמדת ישראל ופועלים בגלוי להשמדתה פוגעת בערכיה דמוקרטיים של ישראל.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי העבודה מלמדים כי פגיעה בזכויות האדם גם של אלו הקוראים להשמדת ישראל פוגעת בערכיה דמוקרטיים של ישראל, אך הם ככל הנראה בלתי נמנעים לאור העובדה כי מול ישראל עומד ארגון טרור שלא בוחל בכל האמצעים, גם אם מדובר בהרג אזרחיו והפרת זכויות האדם הבסיסיות שלו. בפועל, נראה כי זכויות אדם, חירויות חופש התנועה וכדומה לעיתים חדלים מלהתקיים כאשר נגדם עומדת הזכות לביטחון לאומי אך המשפט הישראלי אשר דן בין שמירה על הביטחון הלאומי לבין זכויות אדם בסיסיות, נוטה לכבד את זכויות האדם ולראייה הפרקליטות הצבאית עסקה בכל אירוע חריג שהיה בו חשש לפגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם של העם הפלסטיני.