המגמות הדמוגרפיות ותנועות מהגרים בעולם מעלה כי כמחצית מהפליטים בעולם הן ילדים וכי רבע מכלל הילדים הזרים מתחת לגיל שתים עשרה . תהליך אימוץ התרבות בחברה החדשה מושפע על ידי מספר גורמים ובכלל זה מאפיינים אישיים (כגון מין או מוצא אתני עוני או בריאות כישורי שפה תמיכה חברתית ויציבות משפחה וקבלת המהגרים בחברה הקולטת.

מטרת העבודה היא לבדוק את התמודדות של משפחות לילדים חירשים עם קשיי השפה והתקשורת עם ילדיהם בחברה החדשה ?

בתי ספר נתפסים כסביבה מהימנה המאפשרת גישה לחינוך והושטת יד להורה היא חיונית בשלב זה של מגע עם מערכת החינוך. בהתחשב בצרכים הרגשיים וחברתיים השוטפים של ילדים עולים ופליטים , חשוב לבתי ספר לפתח שותפויות עם גורמי חוץ וארגונים אתניים.

שירותי ייעוץ בבתי ספר ומתן שירותים לאנשי חינוך יעילים, שכן זהו חיוני, כי הצוות יכיר את המשפחות של תלמידים חרשים מהגרים או פליטים, כך שההורים יכולים לקבל החלטה מושכלת על שירותי חינוך מיוחדים לילדיהם, מערכת חינוך שתוביל לקליטת השפה החדשה ולתקשורת אפשרית ויעילה בין ההורים לילדיהם.

שאלת המחקר :
כיצד מתמודדות משפחות לילדים חירשים עם קשיי השפה והתקשורת עם ילדיהם בחברה החדשה ?

השערת המחקר: משפחות מהגרות לילדים חירשים עם קשיי השפה יתמודדו באמצעות תיאם בין המערכות השונות: בריאות חינוך, אשר יעניקו שירותים יעילים ורגישים מבחינה תרבותית.

המדגם כלל נחקרים, הורים לילדים בעלי ליקויי וכבדי שמיעה. המחקר התבצע עפ"י שיטת מחקר איכותני: נערכו ראיונות חצי מובנים עם ההורים ועם הילדים: הריאיון הנבחר הוא ראיון חצי מובנה, הכולל מספר מצומצם של שאלות פתוחות, זהו דגם של ראיון בין ראיון אתנוגרפי פתוח לבין ראיון סטנדרטי מובנה.

ממצאי הספרות העלו כי צורכי שירותי בריאות חינוך, והבריאות הנפשית של מהגרים עם ילדים חירשים מורכבים למדי, כאשר לא ניתן לטפל בילדים חירשים ללא תיאום בין המערכות הללו. תיאום חייב להתרחש בין המערכות רבות שבה המשפחה באה במגע לצורך מתן שירותים יעילים ורגישים מבחינה תרבותית.