עוני ניתן למצוא בכל מקום, אם זה מדינת עולם שלישית  או מדינה מערבית מפותחת. בכל שנה מתפרסמים דו"חות של ארגונים ועמותות, המציגים לנו תמונת מצב עגומה של התדרדרות העוני בישראל.

עבודת סמינריון זו בוחנת את ההתמודדות בבתי-ספר ממלכתיים ובבתי ספר ממלכתיים דתיים בפריפריה  עם ילדים עניים.

ישראל היא המדינה המערבית   החברה בארגון המדינות המפותחות (OECDׂׂׂ) שבה שיעור העוני הם הגבוהים ביותר.

בין היתר, ניתן לראות שהערבים והחרדים מהווים את שיעור העניים הגבוה ביותר, עקב שיעור ילודה גבוה ושיעור  אבטלה גבוה. ניתן למצוא גם את הילדים והקשישים כעניים ביותר. מחקר זה עניינו ב ילדים עניים אשר במרבית המקרים נולדו לתוך החיים הללו ועקב גילם הצעיר אינם יכולים לעשות דבר על-מנת לשפר את מצבם.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד צוות המורים וההנהלה של בית הספר מסייעים לתלמידים עניים מבתים עם במצוקה כלכלית בבתי ספר ממלכתיים יסודיים חילוניים ובתי-ספר ממלכתיים דתיים בפריפריה בצפון הארץ ?

רציונאל המחקר גורס כי קיים קשר בין מצב סוציו אקונומי  לבין השכלה ומכן ניתן להבין כי תלמידים המשתייכים לאשכול העליון נוטים להתקדם ולהשכיל וכן לקבל חינוך איכותי יותר וכן יוקרתי יותר ובדרך זו נשמרים הפערים הקיימים בין כלל התלמידים

שאלת המחקר נבדקה בקרב מורים ומנהלים בשני בתי ספר ממלכתיים דתיים  בפריפריה בעיקר נשים, נשואות, ילידות הארץ ובעלות וותק של 8 שנים בממוצע בבית הספר.

השערת המחקר הראשונה טענה כי צוות בית הספר מזהה את התלמידים העניים דרך שינויים קיצוניים בהתנהגות, שינויים בהיגיינה האישית של התלמיד או שינויים במראהו הכללי ההופך להיות מרושל.