שאלת הסרבנות מטעמי מצפון העסיקה את המשפט לאורך שנים בהקשר לבקשות פטור של גברים ונשים במסגרת סעיף 36 לחוק , כמו גם שאלת המרי האזרחי, ההבחנה והדמיון בין שתי תופעות אלו.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד מדינה בעלת ערכים דמוקרטיים-ליברליים מתמודדת עם מרי אזרחי הבא לידי ביטוי בתופעת הסרבנות בישראל.

מדינה בעלת ערכים דמוקרטיים-ליברליים רואה בחוק תשתית לחיים משותפים בחברה מאורגנת, ובציות לחוק –אחד מיסודותיה של חברה מתוקנת. כלומר, בחברה הדמוקרטית כולם כפופים לשלטון החוק, קיימת החובה לציית לחוק והפרת החוק פוגעת בערכי היסוד של החברה. מאידך חברה דמוקרטית גם מתמודדת עם תופעות של אי ציות לחוק, כמו מרי אזרחי וסרבנות מטעמי מצפון.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את סוגיית הציות לחוק במדינה דמוקרטית ואת ההתמודדות עם מרי אזרחי הבא לידי ביטוי בתופעת הסרבנות בישראל.

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי סרבנות מצפון מייצגת את חופש המצפון של הפרט וכי חופש מצפון הנו הוא ערך יסוד במשטר דמוקרטי. יחד עם זאת, נדרש לאזן בין חופש המצפון לבין ערכי יסוד אחרים, בראש וראשונה עם ערך שלטון החוק . כמו כן, עצם המרי האזרחי בישראל אשר נועד למנוע מהמערכת הדמוקרטית לפגוע בחירויות האזרח ובביטחונו, משמר את האופי הדמוקרטי בישראל ומחזק אותה. השמעת קולם של הסרבנים, מאפשרת השמעת קולו של המיעוט, השמעת הקול הקורא לזכויות האזרח ולביטחון האזרח, כאשר המדינה מחויבת להעניק לו זכויות אלו.