עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את התמודדות המשפחה הדרוזית עם ילדים בעלי נכויות בכפרי רמת הגולן.

החברה אינה אוהבת חריגים מכול סוג שהוא אם בשל צורה חיצונית ואם בשל רעיונות ודרכי התנהגות המערערים על הכללים והשגרה. חריגות בקרב ילדים מעוררת רגשות אשם מצד החברה מחד ותוקפנות כלפי החריג מאידך, כמו כן החריגות מקיפה סוגים רבים מאוד של ילדים כאשר ישנם החריגים הנורמליים: הביישן, התוקפני, הגאון, המרדן וחריגים הפגועים בגופם: צולע, המפגר, המגמגם. ישנה קבוצה נוספת: הילד העולה, הילד החדש בשכונה וכולי.
במסגרת העבודה הנוכחית נבחן האם העובדה שמדובר בחברה דרוזית תורמת להתמודדות ייחודית של המשפחה עם גידול ילד בעל צריכים מיוחדים?
חשיבותו של הנושא הנוכחי נעוצה בעובדה כי לא קיים מחקר בנושא זה בקרב החברה הדרוזית, ולכן היות ושתינו משתייכות לחברה זו, ראינו את הצורך לבחון כיצד מתמודדת החברה הדרוזית עם החריג.
מטרת העבודה הנה לבחון כיצד החברה הדרוזית מתמודדת עם חריגים, מה הקשיים העומדים בדרכה והאם ניתן להתמודד עם הקשיים וכיצד?
בדיקת השאלה המחקרית תיערך באמצעות הצגת סקירת ספרות בנושא דרוזים ילדים חריגים, התמודדות עם ילדים חריגים, התמודדות החברה הערבית עם ילדים חריגים.