עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את התמודדותן של קהילות דתיות מחמירות עם השימוש בטכנולוגיה.

עבודת המחקר עוסקת בסוגיית התמודדותן של קהילות דתיות מחמירות עם השימוש בטכנולוגיה בכלל, תוך התמקדות במחשב וברשת האינטרנט, במטרה לבחון את המשמעויות שמייחסות קהילות אלו לטכנולוגיה ולרשת האינטרנט.
תהליך כניסתה של רשת האינטרנט לקהילה החרדית הישראלית ולקהילה הבפטיסטית הנוצרית וקבלתה או דחייתה על ידי אוכלוסייה זו, משמשים מקרה בוחן מרתק לבחינת האופן שבו קהילות מובחנות אידאולוגית מבנות את משמעותן של טכנולוגיות תקשורת חדשות, באמצעות צווים דתיים, ועל ידי כך גם את אופני השימוש בהן.
בעוד שחוקרים מסוימים רואים בכניסתן של טכנולוגיות גורמים המביאים עימם באופן עצמאי שינויים פסיכולוגיים, קוגנטיביים וחברתיים מרחיקי לכתב שנער, הרי שחוקרים אחרים דוחים דטרמניזם טכנולוגי מסוג זה ומעדיפים את גישת ההבניה החברתית של הטכנולוגיה. לפי גישה זו טכנולוגיות חדשות לעולם אינן משפיעות על החברה בתהליך חד-כיווני, אלא מפותחות במשך זמן רב, בהתאם לצרכים חברתיים הקיימים בחברה וכתוצאה ממשא ומתן בינן לבין קבוצות חברתיות שונות ואחרות מהן. החוקרים Marvin ו-Moores, אשר חקרו את כניסתן של טכנולוגיות חדשות לחברות ולקבוצות נתונות, מראים כיצד אמונות, פרקטיקות וערכים קיימים הם שהזינו את השיח סביב הטכנולוגיות והתוו את דרכי השימוש בהן.
במחקר הנוכחי, הנשען גם הוא על הנחות היסוד של גישת ההבניה החברתית של הטכנולוגיה, יתבצע ניסיון לבחון כיצד קהילות חברתיות, המגדירות עצמן במידה רבה על פי יחסן המסויג למודרנה, מתמודדות עם טכנולוגיה חדשה, הנתפסת כאיום על ערכיהן, על אמונותיהן ועל אורחות חייהן, וכיצד השיח המתנהל סביב האינטרנט משקף את הדילמות המתעוררות בשל השימוש בטכנולוגיה זו והסכנות הגלומות בה מבחינת המשתמש.
כמה מן המחקרים החשובים הנוגעים ליחסים בין חברה לטכנולוגיה עסקו במשא ומתן סביב טכנולוגיות חדשות בקרב קהילות דתיות סגורות. במחקרים אלו התייחסו לאפשרות הקבלה או הדחייה של הטכנולוגיה החדשה, תוך שימת דגש על היתרונות והחסרונות הגלומים בה עבור הקהילה הדתית הסגורה. מדוגמאות אלו ניתן להבין מהן הדילמות כלליות בהן מתמודדות קהילות דתיות סגורות בנוגע לשאלת השימוש בטכנולוגיה. החשש הרווח מפני ההשפעות השליליות האפשריות של הטכנולוגיה על הקהילה מוביל לנטייה להגדיר באופן מפורש וברור את מערכת היחסים האידאלית בין הקהילה הדתית לבין הטכנולוגיה. על ידי כך מספקות קהילות אלו תובנות העשויות להיות רלוונטיות גם עבור שאר החברה, שיחסה למדיה נוטה להיות מובנה וחד-משמעי פחות.
החשדנות כלפי טכנולוגיות התקשורת החדשות בקרב קהילות דתיות משקפת במידה רבה את העימות בין ערכים מסורתיים למודרנה, ובאה לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים: החשש מפני הפלטפורמה הטכנולוגית שמאפשרת כניסתם של תכנים לא רצויים, שאינם עולים בקנה אחד עם ערכיה ועם אמונותיה של הקהילה ולפיכך מאיימים עליה, החשש מפני פגיעה באורח החיים של הקהילה, כתוצאה משיבוש הסדרים החברתיים והתקשורתיים המסורתיים. דרכי ההתמודדות של קהילות עם טכנולוגיות מגוונות ונעות בין מספר אפשרויות:
הראשונה, הימנעות מוחלטת, כמו במקרה של החרדים בישראל והטלוויזיה.
השנייה, באמצעות פשרות המנסות לתמרן בין הצורך הכלכלי והחברתי בטכנולוגיה החדשה לבין הרצון להגן על ההרמוניה החברתית הקיימת, כמו במקרה של קהילת האמיש בפנסלבניה והטלפון (Zimmerman-Umble, 1996).
השלישית, מציאת פתרונות גישור שמטרתם לעודד צריכה סלקטיבית של המדיה ואופני שימוש מוגבלים, כמו במקרה של המורמנים והטלוויזיה.
מגוון דרכי ההתמודדות ממחיש כי קהילות דתיות, וקבוצות חברתיות בכלל, מבצעות ניסיון להשיג השפעה ובקרה באמצעי הטכנולוגיה, וכי השפעתן של הטכנולוגיות רחוקה מלהיות חד-כיוונית. מצד שני, הדוגמאות מצביעות על כך שבמקרים רבים, אפילו בקרב קהילות המתנגדות באופן עקרוני לטכנולוגיות חדשות, קיימים זרמים המעדיפים פתרונות של פשרה, גישור ומשא ומתן סביב הדרכים שבהן ניתן לאמץ אותן בתנאים המתאימים לאופייה של הקהילה. היחס לטכנולוגיות תקשורת בפועל, לפיכך, נוטה לרוב להיות דו-ערכי ורווי דילמות גם בקרב קהילות אחידות לכאורה ברמה ההצהרתית, בהן ישנו דפוס התנהגות אחר המקובל על ידי כלל הקהילה, כאשר גם בתוך הקהילה, יחידים שאינם נבדלים זה מזה בפרקטיקות הדתיות שלהם עשויים להיות שונים מאוד בדרכי השימוש שלהם במדיה, כמו גם באופני פרשנותם את התכנים הנקלטים.
במרכז המחקר עמדו שני מקרי בוחן השוואתיים–הקהילה החרדית היהודית מצד אחד והקהילה הבפטיסטית הנוצרית מצד אחר. הבחירה נפלה על שתי קבוצות אלה דווקא משום ששתיהן עונות על שורת קריטריונים:
1. הן מהוות קהילות דתיות מחמירות, סגורות ומוגדרות, בעלות אורח חיים המעוגן בטקסטים.
2. הן מתאפיינות בגישה דתית דומה המסתייגת משימוש בטכנולוגיה בשל ראייתה בה כאיום על ערכיהן, אמונותיהן ואורחות חייהן המקובלים.
3. הן חיות בתוך חברה מודרנית, המפגישה אותן עם הצורך או הפיתוי להשתמש בטכנולוגיה, זאת למרות האיסור.
יחד עם זאת חשוב לציין כי במחקר זה נבחרו שתי קהילות אשר אינן זהות לחלוטין, ובכל קהילה קיימות דקויות ומנהגים אשר אינם זהים לקהילה האחרת. בחירת שתי קהילות לעולם לא תוכל להיות זהה בשל השתייכותה לדת שונה ובשל מאפייניה הייחודיים של כל קהילה. למרות זאת באמצעות בחירה זו ניתן לבחון שתי פרספקטיבות של דתות המתייחסות לטכנולוגיה ולסכנה הדתית שנמצאת בשימוש בה ולהכליל בזהירות הכללות מוצדקות יותר מאלה המתאפשרות בחקר של קבוצה דתית אחת בלבד.
חשיבותו של המחקר היא אפוא בכך שהוא בא לבדוק את סוגיית יחסן של קהילות דתיות מחמירות לטכנולוגיות מתקדמות, בעולם שבו הטכנולוגיה תופסת מקום נרחב וחשוב ביותר. חשיבות נוספת של המחקר טמונה בכך שמחקר זה בוחן את משמעותם וכוחם של מנהיגים רוחניים בתקופה רווית טכנולוגיות, הגורמות לתכנים שונים ומגוונים להיות נגישים עבור משתמש הקצה, ויחד עם זאת מעלות את רמת הפיתויים לה חשוף המשתמש באופן קבוע ותמידי.
ממצאי המחקר יקדמו מחקרים נוספים בנושא דרכי התמודדותן של קהילות שונות עם השימוש בטכנולוגיה בכלל וברשת האינטרנט בפרט, במיוחד אודות קהילות עליהן טרם נכתבו מחקרים המתארים ומסבירים את התייחסותן לנושא זה.