מראשית התפתחות החיים הכלכליים בארץ קמו ארגוני פועלים, המייצגים את האינטרסים של הפועלים והם מיופי כוח לקביעת הסכמים בענייני עבודה ותנאיה בין המעבידים לעובדים. ארגון הפועלים הגדול במדינה הוא הסתדרות העובדים הכללית החדשה המייצג ומאגד את העובדים והגמלאים במדינת ישראל.

העבודה הנוכחית בוחנת האם ארגון ההסתדרות ממלא את ייעודו, האם הוא מצליח להגן על העובדים?

כיום למדינת ישראל, אין למרבית העובדים בישראל ערובה לכך שזכויותיהם יישמרו , גם לא לשליש מהעובדים החברים בהסתדרות. שחיקת השכר עולה, העובדים מפסידים ובקביל הם זוכים לייצוג בלתי הוגן מאת ההסתדרות. בשני העשורים האחרונים מצבם של רוב ציבור העובדים בישראל הורע. הסיבות לכך הן אימוץ מדיניות כלכלית נאו-ליברלית, לצד תהליכים גלובליים ומקומיים כאחד, אשר הביאו לירידה דרסטית בהיקף ההעסקה תחת הסכמים קיבוציים ובשיעור החברות בארגוני עובדים במקביל בשוק העבודה השתלטו אופני העסקה פוגעניים, תוך הפרה של זכויות עובדים.

בעבודה זו דנה במקרים מסוימים בהם ההסתדרות כן מצליחה לאכוף נורמות שיצרה , וזאת תך שילוב התארגנות עובדים יעילה.

עבודה זו דנה במקרה מפעל פרי גליל ובמקרה מפעל גיבור.

הדינאמיקה במקרה מפעל "פרי גליל" הושפעה מעוצמתם של השחקנים המרכזיים יו"ר ההסתדרות וועד העובדים. ההיסטוריה מלמדת כי לרוב וועדי עובדים אינם מהווים קבוצת לחץ מאסיבית ובסופו של עניין הם גם לא משיגים את התוצאות המיוחלות ואכן בעשור האחרון נסגרו מפעלים רבים בישראל, אך במקרה הנדון המאבק של עבדי מפעל פרי גליל נשא פרי.

בנוסף גיבויה של ההסתדרות את המפעל ועובדיו, ההגנה והתמיכה לה זכו ושיתוף הפעולה בין וועד העובדים להסתדרות, הוביל לתוצאות המיוחלות וזאת להבדיל המקרה של מפעל גיבור, אשר לא זכה לגיבוי ההסתדרות ולא כלל מאבק וניסיון לשקם את המפעל והתוצאה הייתה, כאמור, סגירת המפעל.