בשנות ה-90 החרם האמריקני והסנקציות של האו"ם החלו מגבילים  את זמינותם של סחורות, שירותים והון באיראן . סנקציות אלו כללו חרם מלא של חברות ואזרחים אמריקנים על מסחר והשקעות באיראן. סנקציה זו ננקטה בעקבות משבר בני הערובה באיראן. ב- 6/5/95, פרסם הנשיא קלינטון צו מנהלי 12959 שאוסר על אזרחי ארה"ב וחברות אמריקניות לסחור ולהשקיע באיראן.

עבודת סמינריון זו בוחנת כיצד הושפעה כלכלת המדינה לאור המערכת הגלובלית והתנהלותה כלפי איראן במהלך השנים (2000-2010)?

הסנקציות הכלכליות הובילו למחסור במטבע חוץ , הקטנת האטרקטיביות של השקעות זרות ישירות (FDI) באיראן. ככלל, משקיעים זרים עדיין מסרבים לשים את כספם וכוח האדם במדינה שהם עצמם חוששים לבקר.

בהתחשב במצב הכלכלי במשק האיראני, חברות אינן מוכנות לסכן את יחסיהם עם ארצות הברית. בנוסף, יצוא הנפט  מאיראן ירד בשל  ירידה בתפוקת נפט (ויכולת) וגידול מהיר בצריכת נפט מקומית. הירידה בכושר ייצור נבעה בעיקר מגירעונות השקעה בתחום הנפט.

העבודה הנוכחית תעסוק במערכת הגלובלית כתהליך של אינטגרציה כלכלית וחברתית על פני הגלובוס והפכת העולם לשוק אחד ובהתמודדותה הכלכלית של איראן במערכת גלובלית זו.

ההנחה היא שהאסטרטגיה של המדינה מתבססת על הדינמיקה של הסביבה העסקית הגלובלית. ובכן כיצד איראן משתלבת במערכת הגלובלית מבחינה כלכלית במהלך השנים ? כיצד המערכת הגלובלית משפיעה על כלכלתה? האם איראן מתבססת על הדינמיקה של הסביבה העסקית הגלובלית?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

סקירת הספרות העלתה כי סנקציות כלכליות או אמברגו כלכלי, עשויים להצטייר כאמצעי לאילוץ מדינות יעיל אשר לא דורש אמצעים אלימים ומלחמתיים אך בפועל, סנקציות כלכליות  רחוקות מלהיות יעילות. דוגמה מובהקת נוספת לחוסר יעילותן של הסנקציות הכלכליות היא איראן. בשל קשריה הכלכליים הענפים עם המערב, הסנקציות המוטלות עליה החל משנת 1979  ועד היום, לא הובילו אותה לאבדון כלכלי ובטח שלא מנעו ממנה להמשיך את תכנית הגרעין שלה.