ככלל, המסר העולה מחוזרי מנכ"ל מטעם משרד החינוך הוא הוקעת ההתנהגות הפוגעת, כאשר חלה חובת הדיווח על פגיעה בקטינים במסגרות חינוך חובת הדיווח על פי חוק העונשין (תיקון מס 26) -1989.

סקירת ספרות זו בוחנת עמדות של מורים בנושא התנהגות מינית אצל ילדים.

על פי חוזר מיוחד א – מניעת התעללות מינית בילדים ובחסרי ישע יש ליידע את הורי התלמיד הנפגע כבר בשלבים הראשונים של גילוי האירוע, אלא אם כן התלמידה מתנגדת. במקרים אלה יש להיוועץ בפקיד הסעד. יידוע הורי התלמיד הנפגע ייעשה על ידי יועץ בית הספר או הפסיכולוג, רצוי בנוכחות מנהל בית הספר או בידיעתו. בפגישה זו יעודכנו ההורים בדבר זכותם להגיש תלונה במשטרה, יקבלו מידע ביחס למערך התמיכה הרגשית בתלמיד ולאופן הטיפול באירוע, וכן יעודכנו בדבר חובת הדיווח לפקיד הסעד או למשטרה.

כמו כן, על המנהל/מורה שנחשף בפניו האירוע, לשוחח עם התלמידה הנפגעת או עם מי שדיווח על האירוע. יש להימנע מחקירת התלמידים המעורבים. החקירה תיעשה רק על ידי מי שהוסמך לכך בחוק (פקיד סעד, חוקר ילדים, חוקר נוער) (חוזר מיוחד א – מניעת התעללות מינית בילדים ובחסרי ישע).

על פי התיאוריה הפסיכו דינאמית אותה תבע פרויד, התנהגות מינית סוטה מהווה צורה של הפרעת אישיות, ולכן קשה מאוד לשנות התנהגות זו, וכל ניסיון רציני לטיפול חייב להיות מבוסס על הבניית האישיות מחדש. ע"פ גישה זו ההתנהגות המינית נובעת ממקום פסיאודו- מיני- קרוב למין, לא בדיוק מיני. על פי התיאוריה התנהגותית ולמידה חברתית התנהגות מינית סוטה היא צורת התנהגות מופרעת ואיננה מהווה סימפטום לבעיה אישית עמוקה באישיות. כלומר ההתנהגות מופרעת האישיות לא. דרך התגובה שלנו לאירועים או גירויים היא נלמדת באמצעות חיקוי. כלומר, ניתן ע"פ תיאוריה זו לטפל בעבריין מין .