בשנים האחרונות ישנה התעניינות גוברת במחקר על עיתונות פטריוטית המתגייסת מרצון לתמיכה במדיניות הממשל. מרבית המחקרים בוחנים את ההתגייסות העיתונאית בעת מלחמה, שעה בה מרבית הציבור מתלכד סביב האתוס הלאומי.

במחקר זה נערך ניתוח תוכן איכותני של כל הכתבות והידיעות אשר עסקו באירוע במלחמת יום הכיפורים, בהם התרכז החלק הארי של הסיקור. העיתונים שינותחו הם: מעריב ו-הארץ מהעיתונים הגדולים והחשובים בישראל.

האליטה הפוליטית והאליטה התקשורתית בישראל מתחככות זו בזו באופן קבוע, בין היתר במובן החברתי. דבר זה גורם לדילמה בקרב ראשי העיתונות: מצד אחד, הם רואים עצמם כמגיני הדמוקרטיה המפקחים על שאר האליטות ובמיוחד על הממשלה והצבא. מצד שני, הם עצמם מהווים חלק מ'קשר האליטות' ובשל כך קשה להם לבקר אותן

תחום התקשורת ממלא תפקיד חשוב בחיים הפוליטיים. התקשורת חושפת את הממשל לביקורת, מרסנת ומגבילה אותו. תקשורת ביקורתית , מלמדת על מדינה דמוקרטית, בה נחשף הממשל באופן בו הציבור יכול לבקרו ולרסנו.

מלחמת יום הכיפורים, על שלל השלכותיה מרחיקות הלכת עודנה תופסת מקום מרכזי בתודעה הישראלית, הסיבה לכך הנה המחדל והאבדות הרבות במלחמה.

ועדת אגרגט, הגוף אשר חקר את תחומי המודיעין של המלחמה, הגיע למסקנה כי חולשות מבניות ואישיות הובילו לכשל מודיעיני . כמו כן, ההחלטה למנוע גיוס צבא המילואים ערב המלחמה הייתה ההחלטה הגרועה ביותר ולראיה תוצאות המלחמה

הבדיקה כללה סיקור כתבות בין השנים הנדונות אשר נלקחו מעיתון הארץ ועיתון מעריב.

התמות שנבדקו היו התייחסות התקשורת למלחמת יום כיפור: עיתון מעריב והארץ, התייחסות התקשורת למערכת הביטחון לפני ולאחר מלחמת יום הכיפורים והתייחסות התקשורת לדו"ח אגרנט.

ממצאי הבדיקה העלו כי קיימים קווים משותפים לעיתון הארץ ומעריב בבחינת התמיכה הרבה בממסד ובצה"ל במהלך המלחמה  ולאחר המלחמה שני העיתונים נקטו בגישה ביקורתית כלפי צה"ל והממסד הפוליטי.