בשנים האחרונות ישנה התעניינות גוברת במחקר על עיתונות פטריוטית המתגייסת מרצון לתמיכה במדיניות הממשל. מרבית המחקרים בוחנים את ההתגייסות העיתונאית בעת מלחמה, שעה בה מרבית הציבור מתלכד סביב האתוס הלאומי. דבר זה גורם לצמצום ניכר בהיקף הדעות בציבור וכתוצאה מכך מצטמצם גם מרחב הדעות של העיתון.

העבודה הנוכחית בוחנת את התייחסות התקשורת למלחמת יום כיפור מאז המלחמה ועד לפרסום דו"ח אגרנט"- 11/73-4/5-74.

מלחמת יום הכיפורים, על שלל השלכותיה מרחיקות הלכת עודנה תופסת מקום מרכזי בתודעה הישראלית.הסיבה לכך הנה המחדל והאבדות הרבות במלחמה. ועדת אגרגט, הגוף אשר חקר את תחומי המודיעין של המלחמה, הגיע למסקנה כי חולשות מבניות ואישיות הובילו לכשל מודיעיני . כמו כן, ההחלטה למנוע גיוס צבא המילואים ערב המלחמה הייתה ההחלטה הגרועה ביותר ולראיה תוצאות המלחמה.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את התייחסות התקשורת למלחמת יום כיפור מאז המלחמה ועד לפרסום דו"ח אגרנט"- 11/73-4/5-74.
הבדיקה כללה סיקור כתבות בין השנים הנדונות אשר נלקחו מעיתון הארץ ועיתון מעריב.

התמות שנבדקו היו התייחסות התקשורת למלחמת יום כיפור: עיתון מעריב והארץ, התייחסות התקשורת למערכת הביטחון לפני ולאחר מלחמת יום הכיפורים והתייחסות התקשורת לדו"ח אגרנט.

ממצאי הבדיקה העלו כי קיימים קווים משותפים לעיתון הארץ ומעריב בבחינת התמיכה הרבה בממסד ובצה"ל במהלך המלחמה ולאחר המלחמה שני העיתונים נקטו בגישה ביקורתית כלפי צה"ל והממסד הפוליטי. ההתייחסות בקרב שני העיתונים הייתה דומה למערכת הביטחון, להצגת המחדלים ולביקורת כנגד התנהלות הדרג המדינה והצבאי.