ניתוח יצירותיו של קאראווג'יו מציג ציורים ארוטיים מוקדמים של ילדים-מתבגרים המציעים ומזמינים קירבה ארוטית.

עבודה זו דנה זו  בתיאוריה הקווירית על פי קאראווג'יו. 

קאראוואג'יו, אמן הבארוק האיטלקי (1571 – 1610), בן עניים, שימש בילדותו כשוליה לציירים. בהתבגרותו בא לחפש את מזלו ברומא והצליח למשוך את תשומת ליבו של הקרדינל דל מונטה (Francesco Maria  Del Monte) חובב אמנות שהפך לאפוטרופוס.

התיאוריה הקווירית מאפשרת לאדם להתנהג באופן שונה מהמקובל בחברה, כך שהאחר יכול לחרוג מהתפקידים שהחברה מייעדת לו. התיאוריה הקווירית עוסקת באופן כללי בחריג או האחר.

הבדיקה כיצד האומנות הקווירית באה לידי ביטוי בזהותו המינית או המגדרית של האמן קאראוואג'יו ביצירתו, מעלה על פי הספרות המחקרית האומן ספג ביקורת קשה בעקבות יצירותיו הפרובוקטיביות, שהציגו עירום אשר נתפס בתקופה ההיא של המאה ה-17 כלא מוסרי. יחד עם זאת, יצירותיו לא כללו קיום יחסי מין בין גברים אלא רמיזות ארוטיות באמצעות אלילים –נערים.