מצרים בהיותה מדינה ערבית -אסלאמית דחקת את הנשים המצריות ומשווה להן מעמד שולי, פאסיבי ותלותי. הנשים המצריות אינן יכולות לשלוט על חייהן והפטריארכיה המצרים מאמינה כי על הגברים לנהל את חיי נשותיהם ובנותיהם.

עבודה זו עוסקת בגורמים לשינויים בכוח ההשתתפות של נשים בשוק העבדה ובמגמות העיקריות בתעסוקת נשים בעשורים האחרונים במצריים.

ב-1960 נשים בעולם ערבי היוו רק 12 אחוז של כוח העבודה. וב- 1995 הן היוו 30 אחוז. במחקר חדש אשר חקר את המכשולים המצפים לנשים הערביות בכוח העבודה, העלה כי 23 אחוז מהנשים עובדות במצרים אך אינן משתוות בבחינת השכר והסטאטוס. ב-1995 המספר הכולל של נשים בכוח העבודה, בחברות ערביות, נחלק כדלהלן : יותר מ40 אחוז עבד בשירותים סוציאליים, 21 אחוז עבד בתעשייה, ו39 אחוז עבד בחקלאות.

במהלך השנים החלו נחקקו חוקים המגנים על זכויות האישה בנושא, נישואין, גירושין, ירושה ועוד. אף על פי כן נשים לא מתמודדות עם ענייני כספים והיו ונותרו המין החלש. במצרים, גברים נתפסים המפרנסים העיקריים ואילו נשים מחויבות יותר למשפחה ולחינוך הילדים. כמו כן, מרבית הנשים העובדות פונות לתחום ההוראה, המזכירות והאומנה.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את השתתפות הנשים בכוח העבודה במצריים.

לצורך בחינת הסוגיה נבדקו משתנים דמוגראפיים: שיעור הפריון, שיעור ילודה, תוחלת חיים וכן שיעור המועסקות והבלתי מועסקות במצריים. הנתונים נלקחו מהבנק הנתונים העולמי – World Bank .

ממצאי העבודה מלמדים אם כן כי המשתנים : השכלה וגיל, משפיעים על השתתפות האישה המצרית בכוח העבודה. כמו כן, אי השוויון התעסוקתי שריר וקיים בקרב נשים במצרים ניתן לראות כי במצרים כמדינת עולם שלישי קיימים פערים משמעותיים בכל הקשור לתעסוקת נשים.

האפליה התעסוקתית מלמדת כי נשים מופלות מעצם היותן נשים וכן בשל השתייכותן לחברה האסלאמית השמרנית. נקודה מעניינת נוספת היא העובדה כי נשות מצרים הן נשים קשות יום, כאשר רובן עוסקות בעבודה חקלאית, כלומר מרביתן לא משכילות ועובדות בעבודה פיסית קשה. הסיבה היא כאמור נעוצה בהשכלת הנשים, במקום המגורים וכן במעמדה הנחות משמעותית של האישה המצרית.