החברה והממשלה המודרנית אינה יכולה להתקיים ללא ביקורת חיצונית ופנימית , ציבורית ומקצועית על מערכותיה. מדינת הרווחה המודרנית מעלה צרכים חדשים ומטילה דרישות קבועות על פיקוח כספי הציבור, על אחריות ציבורית, על זיהוי משברים בתחומים שונים הדורשים בקרה ומבדק מקצועי ויעיל בכל הרבדים השונים של הממשלה והמערכת העסקית המודרנית.

עבודה זו בוחנת את השתקפותו של תקן הביקורת טוהר המידות בדו"חות מבקר המדינה, דו"חות מבקר עיריית ירושלים ודו"חות מבקר עיריית רעננה

החברה והממשלה המודרנית אינה יכולה להתקיים ללא ביקורת חיצונית ופנימית , ציבורית ומקצועית על מערכותיה. מדינת הרווחה המודרנית מעלה צרכים חדשים ומטילה דרישות קבועות על פיקוח כספי הציבור, על אחריות ציבורית, על זיהוי משברים בתחומים שונים הדורשים בקרה ומבדק מקצועי ויעיל בכל הרבדים השונים של הממשלה והמערכת העסקית המודרנית.

ביקורת המדינה הנה תפקיד ניהולי, הממוקם בדרג הגבוה ביותר של המינהל הציבורי. מטרתה העיקרית של ביקורת המדינה היא להבטיח נשיאה באחריות על הוצאות כספיות של כספי ציבורי בקרב גופי הממשל השונים.

ביקורת המדינה כוללת את הסקטור הציבורי : משרדי ממשלה, ממשלה מקומית, תאגידים של הממשלה, ההסתדרות והסוכנות היהודית ואת הסקטור הפרטי : בנקים, תאגידים פרטיים ועוד.

הביקורת הציבורית ברשויות המקומיות , פועלת על פי פקודת העירייה משנת 1934, נוסח חדש 167 ( ב ) בו נדרשת עירייה/ מועצה למנות מבקר באים מספר תושביה הוא 30,000 או יותר. מעמדו של מבקר הרשות המקומית התרחב והתחזק עם השנים וכן הוא איננו תלוי בראש העיר / מועצה וסגניו.מבקר הרשות המקומית , למעשה נתון לביקורת של מבקר המדינה אשר במסגרת הדו"ח השנתי , הוא מבקר את הרשויות המקומיות

עבודה זו בוחנת את השתקפותו של תקן הביקורת טוהר המידות בדו"חות מבקר המדינה, דו"חות מבקר עיריית ירושלים ודו"חות מבקר עיריית רעננה.

לצורך בחינת הנושא הנדון חולקה עבודה זו לשלושה חלקים :

1. חלק ראשון – רקע תיאורטי אשר מסביר ומפרט אודות תקן הביקורת טוהר המידות, אשר על פיו נותחו הדו"חות הנבחרים.
2. חלק שני – בחלק זה הוצגו חלקים מ – 12 דו"חות: 4 דו"חות של מבקר המדינה, 4 דו"חות של מבקר העירייה ו – 4 דו"חות של מבקר המועצה.
3. חלק שלישי – סיכום ומסקנות. חלק זה קושר את התיאוריה המסבירה את תקן טוהר המידות ועמימותו לבין תוצאות ניתוח הדוחות של המבקרים השונים.